שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 2

הוא מודה וכו'. משמע אם אין הבעל מודה ודאי דאין השליח מצטרף דאז ה"ל בעל דבר אבל אם הבעל מודה ראוי שיצטרף והטור סי' קמ"א כ' בשם בעה"ע מה שצריך שנים דוקא בשאין השליח כשר אבל אם הוא כשר מצטרף עם עד אחד. וכ' הב"י מדברי הרא"ש משמע שחולק. שפי' הא דאמר הירושלמי ואין השליח משום שנים שהרי הוא בא במקום בעל משמע דכל היכא שבא במקום בעל דבר אינו עולה לעד וא"כ שליח קבלה שבא במקום אשה אינו עולה לעד ע"כ. וכ"כ בש"ע סי' קמ"א סעי' ט' ע"ש. ותימא הרי מפורש כאן כדברי בעה"ע. וכן מפו' בדברי בעה"ע דמסוגיין למד דין זה. ומאי דקשיא ליה להרב"י מהא לעיל ר"פ השולח ואין השליח עולה משום שנים היינו אם הבעל מערער אינו עולה משום עד שהרי הוא במקום הבעל והבעל מכחישו אבל אם הבעל מודה ודאי שהוא עד אחד. והיינו דאמרינן בסוגיין הוא מודה יצטרף השליח וכמש"ל וזה ברור. וכן משמע בירושלמי ריש פ"ב דקידושין לענין קידושין דשליח הוי עד אע"ג דיש לחלק בין גט לקידושין וכמ"ש הפוסקים מ"מ פשטא דשמעתתא משמע דשוין לענין זה:

הדא אמרה שקרוב נעשה שליח. וא"ת מנ"ל דאיירי בקרוב דלמא איירי בנוגע כגון שנוטל שכר בעד שליחות הגט וכל זמן שלא נגמר הדבר אינו מקבל שכרו וכ"ת כי היכי דנוגע כשר לשליח ה"ה קרוב נמי כשר לשליח דודאי לא דמיין להדדי דקרוב פסול במקום אחר משא"כ נוגע ועוד יכול הוא ליתן שכירותי וכשר אפי' לעדות זה משא"כ קרוב וי"ל כיון שהבעל והאשה מודים בדבר ודאי דצריכים ליתן לו שכרו. אך קשה הא תנן לעיל ספ"ב דנשים כשרות להביא גט א"כ י"ל הא דתנן דבעינן שני עדים משום אשה נקט לה ולעולם קרוב פסול. וכ"ת כי היכי דאשה כשרה אף קרוב כשר א"כ לנוה ליה למידק מדיוקא דמשנתינו ה"ל להוכיח כן ממתני' דספ"ב. ועוד קשה מדמכשיר התם אמותה וכו' להביא הגט ש"מ דקרוב כשר דהא בשעת ההבאה עדיין קרובים הן וצ"ע: