שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 7 · הלכה 3 · Segment 4

מתיבין רבותינו לרבנן. עי' בקונטרס. מיהו בבבלי בסוגיין אמר אביי אם משמע שתי לשונות אמר מהיום משמע מעכשיו לא אמר מהיום כאלו אמר בפירוש לא יהא גט אלא לאחר מיתה. אלא דקשיא לי כיון דמשמע נמי לשון מעכשיו מידי ספיקא לא נפיק ותהא חולצת מיהת ויש ליישב:

מתיב ר' לרבנן. עיין בקונטרס. וקשה הא רבותינו לא התירו מטעם אם אלא דסברו זמנו של שטר מוכיח עליו וכמ"ש. ואף די"ל דלית להו מהיום עיקר וכ"מ בבבלי בסוגיין דאמרי' לא ר' יוסי אית ליה דר' מ"מ לאו מטעם דאמר אם התירו. וע"ק הא מהיום ולאחר מיתה טעמא אחרינא אית ביה משום דמספקא לן דלמא חזרה הוא דהוי וכמ"ש במתני'. לכך נ"ל דה"ג תמן מחלפין מתיב ר' לרבנן וכו' אלא בגין דאמר אם והא רישא דרישא דאמר אם ואתון אמרין אינו גט. וה"פ ר' דייק דמהיום ולאחר מיתה הוי גט דאמאי נפסלו אי משום דאמר מהיום הא תנן מציעתא מהיום אם מתי ה"ז גט וא"ת לכך קאמר מציעתא דכשר משום דאמר אם דמשמע מעכשיו דא"כ קשיא רישא דרישא דתנן זה גיטיך אם מתי לא אמר כלום. אלא ודאי מהיום עיקר וה"ה מהיום ולאחר מיתה ה"ז גט. והיינו דקאמר דתמן מחלפין דפריך תחלה גם מאם. ויותר נ"ל לקיים הגירסא דתמן מחלפין קאי אהא דאמר בשם ר"י ועמש"ל בתוס' בד"ה ע"מ וכו':

ע"מ אם מתי או ע"מ לאחר מיתה. וא"ת פשיטא דע"מ אם מתי הוא דאי לאחר מיתה א"כ מתני' אמאן תרמייה דתנן מהיום אם מתי ה"ז גט וי"ל שאני הכא דאמר מפורש אם מתי ולא אמר ע"מ ור' יוחנן לא קאמר אלא דמתני' אפי' כר' אתיא דלא פליגי אלא באומר מהיום ע"מ ומיבעיא לר"ז אי פליגי באומר מהיום ע"מ שאמות דלר' ה"ל כאומר מהיום אם מתי וה"ז גט ולרבנן גט ואינו גט או דלמא לר' ה"ל כאומר מהיום ולאחר מיתה ולר' גט ואינו גט ולרבנן אינו כלום ופשיט ר' יסא דה"ל כאומר ע"מ אם מתי. ולפמ"ש נראה הא דאמרי' בבבלי בפרקין דף ע"ד ע"ב ולרב יהודה דאמר בע"מ פליגי אדמיפלגי במהיום ולאחר מיתה לפלוגי בעל מנת ה"ק לפלגי במהיום ע"מ שאמות. ושמעינן תרתי דלר' ע"מ כמעכשיו דמי ורבנן פליגי בע"מ ופשיטא במהיום ולאחר מיתה דהא ספיקא דע"מ אינו אלא אי הוה כמעכשיו או כלאחר מיתה ומשני דאיצטרך לאשמועינן משום כח דהיתירא דר' דאפי' במהיום ולאחר מיתה הוי גט דסד"א דוקא בע"מ פליג דהוי כמעכשיו אבל בלאחר מיתה אינו גט וא"ת אי הוי פליגי במהיום ע"מ שאמות סד"א לרבנן מהיום ולאחר מיתה חזרה הוי ולא אמרי דגט ואינו גט אלא בע"מ דמספקא להו במעכשיו או לאחר מיתה ויש לומר אין להרחיק פלוגתייהו דר' ורבנן דלר' לאחר מיתה הוי גט ולרבנן נאמר דחזרה הוא. וכ"ש לר' יוחנן דמטעם גזרה דמהיום אם מתי הוי גט כמפורש בקידושין פ' האומר מסברא אמרי' גט ואינו גט. מאי קאמרת היא גופא לא שמעינן מפלוגתא דע"מ דלר' מהיום ולאחר מיתה הוי גט א"כ היינו דקמשני דאיצטרך לאשמועינן כח דהיתירא דר'. וה"ה החומרא לרבנן דגט ואינו גט אלא דלרבנן אשמועינן גם בע"מ כחה דאיסורא. ובמ"ש מיושב מה דקשיא לתו' שם בד"ה אדמפלגי וכו' ע"ש. ולפמ"ש בקונ' פליגי הבבלי והירושל' דלהבבלי לר' יוחנן פליגי במהיום ולאחר מיתה והוינו כר' בא בשם רב שסמוך ולהירושלמי סובר ר' יוחנן דבע"מ פליגי. ונ"ל היינו דקאמר תמן מחלפין ר"ל בבבל מחלפין וקאמרי דמהיום ולאחר מיתה נמי פליגי אבל כאן אמרי' דדוקא בע"מ פליגין מיהו בבבלי דף ע"ד מפורש איפכא ועמש"ל בתוס' בד"ה מתיב וכו':