שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 9

הכל הולך אחר התפוש בעדים. עיין פי' בקונט'. ותו' כתב בב"מ דף ז' ע"ב בד"ה דאית וכו' ובירושלמי איכא אר"א הכל הולך אחר מי שתפוש עדים ופליג אגמרא דידן דמזכיר זמן וסובר דעידי מסירה כרתי והשטר כשר בלא עידי חתימה ושמין כמה שוה שא"צ לחזור אחר עידי מסירה ולית ליה האי לישני דפ' גט פשוט דסבר רשב"ג עידי חתימה כרתי ע"כ. ותימא הא ודאי תפיסת זמן נמי שוה מידי דבלא זמן אינו יכול לטרוף מלקוחות ולמה לא קחשיב גם הזמן ועוד לשון הכל הולך אחר וכו' לא משמע כדבריהם ועוד מי לא עסקינן שעידי מסירה שם א"צ לחזור עליה ועוד מדמסיק ד"ה היא הכא אפי' וכו' משמע מפורש דהא דקאר"א הכל הולך אחר התפוס בעדים היינו בתפוס בעדים הכל מודים דשלו הוא וכי פליגי כשכתבו וכו' ובב"מ בירו' ליתא להך מילתא דבעי לדמותו לגט ע"ש ובשיטה בב"מ דף ז' כ' כד"ה דאית ביה זמן וכו' ועל הירוש' דאמר הכל הולך אחר מי שתפוס בעדים אין להקשות אמאי לא חשיב זמן די"ל כיון דהשטר כשר כלא עדים א"כ אין הזמן מועיל לו כלום דבעידי מסירה לחוד אינו גובה אלא מנכסי בני חורין דעידי חתימה מפקי לקלא ע"כ. ותימא הא מיהת עדיין יש תועלת בזמן עכשיו שהעדים חתומים עליו ולמה לא יחשב גם הזמן וע"ק לכמה לישני דפ' גט פשוט אף רשב"ג סובר עידי מסירה כרתי והכי קיי"ל א"כ אין השטר פסול כשאין שם עידי חתימה אבל מועילין דגובה ממשעבדי לשיטת תוס' בפ"ק דמכלתין א"כ ה"ל למימר נמי שטר שיש בו עדים כמה שוה ומנ"ל להש"ס דר"א סובר לרשב"ג עידי חתימה כרתי. לכך נ"ל פירושי בקונט' עיקר. וא"ת אפי' תפוס בעדים נמי פליגי דהא לר' צריכין לקיימו ולרשב"ג אין צריך וי"ל סובר ר"א דאף ר' מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו אלא הכא דנפל איתרע וצריך לקיימו אבל אם המלוה תפוש בעדים ה"ל כאלו לא יצא השטר מידו ולכ"ע א"צ לקיימו והשתא איכא למימר הא דגרסי' בבבלי שם בב"מ אר"א מחלוקת בששניהם אדוקין בטופס וכו' ה"פ מחלוקת הא דפליגי ר' ורשב"ל ודלא כפירש"י ותוס' שם דמחלוקת היינו יחלוקו שלא נמצא כמוהו בכולא תלמודא וליתא להוכחת תוס' שם בד"ה מחלוקת ע"ש. והא דקאמר ר"א שם אבל אחד אדוק בטופס וכו' זה נוטל טופס וכו' משמע אף שזה תפוס בתורף דשם גם העדים אף זה דנקיט תופס נוטל מידי. היינו דפריך התם וכי לצור ע"פ צלוחית הוא צריך דה"ל הולך אחר התפוס בעדים ומשני דדבר מועט יש בטופס הזמן אבל משום זמן אין פלוגתא כ"כ דלפעמים אינו שוה כלום כשיש שם בני חורין. ולפי פי' זה סלקא שמעתתא דב"מ שפיר בלי שום דוחק כלל. וכל המפרשים שמביא הרב בשיטה שם נראה שלא שמו עיניהם על סוגיא דהכא ולא ידעתי למה וצ"ע: