קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ותני כן. עיי' בקונט'. קצת קשה הא טעמא דמתני' משום דאין ברירה א"כ י"ל אע"ג דרבי פוסל בכל התנאים סובר באומר ללבלר דכשר משום דיש ברירה לכך נ"ל דה"ק כי היכא דפוסל רבי אפי' נמחק התנאי דבעינן שיהא כריתות משעה הראשונה ה"נ בעינן שיהא כרות משעה הראשונה ועמ"ש בסמוך:
2
(שייך לע"א) ר"ה בשם רבי בון וכו'. כ' הרמב"ן פ' המגרש כ' בעה"מ כל התנאין פוסלין בגט פי' אם כתבו בתוכו ר"ל בשלא נתקיים התנאי וכו' ובירוש' גרסי' א"ר יודן וכו'. אמר הכותב לפי שלא כתב מה למעלה מה למטה נראה כראי' לדבריו אבל הירושלמי מתחלתו. כך הוא ר"ת אמר דר' היא אר"י ותני כן וכו' דר"י פוסל בטופסים זו היא גי' הירו' ואם כדברי בעה"מ למה אר"י הדא אמרה וכו' דלא כר'. אבל כך פירושו מתני' רבי היא דלית לי' ברירה דפוסל כל גט שיש בו תנאי אפי' נתקיים התנאי ולא אמרי' כשנתקיים התנאי הוברר שכרות הי' מתחלתו וא"ר יודן שלא נחלקו רבי וחכמי' אלא בכותב אבל בע"פ כשבטלו אח"כ כשר שנראה שמתחלתו גמר וכתב לשם כריתות בלא תנאי אבל בשלא בטלו אפילו ע"פ הגט בטל דלא אמרי' כשנתקיים התנאי הוברר הדבר למפרע דלית לי' לרבי ברירה ופריך הדא אמרה וכו' דלא כרבי ור"ח פליג ואמר דבע"פ מודה רבי אפילו לא ביטל דכשר ומתניתין כיון ששמותיהן שוות כמו שנכתב התנאי בגט הוא ואינו כריתות אבל בנותן הגט ע"מ כן ולא כתבו רוצה שיהא כרות גמור אפי' לא יתקיים התנאי והקשו עליו הדא אמרה אין כותבין טופסין לרבי שכיון שהו' מכשיר בע"מ למה הוא פוסל בכותב ע"מ כן לאחר התורף דלית ליה דין תורף אלא דין טופס א"ל רבי כר"י ס"ל שעושה טופס כתורף לגמרי וכו' והירוש' פליג אגמרא דידן דהכא מפרשינן משום גזרה והתם משום ברירה ע"כ. ולפמ"ש בקונט' דברי בעה"מ שרירין וקיימין ואין הירושלמי פליג אבבלי. ואין אנו צריכין לדחוקין שדחק הרמב"ן בפי' דברי רבי יודן דעיקר חסר מן הספר גם מה שפירש בקושית המקשה א"כ אין טופסין כו' דחוק הוא שלא נזכר בירושלמי דר' פוסל בכותב לאחר התורף. ועמש"ל בסמוך בד"ה ותני כן ולקמן בד"ה א"ל רבי יוסי וכו':
3
כל התנאין פוסלין בגט ד"ה. עיי' בקונט'. בבבלי פ' המגרש דף פ"ה גרסי' תני אבוה דר' אבין קמי ר"ז כתב גט על תנאי ד"ה פסול ופריך ד"ה פסול והא מיפלג פליגי אלא אימא לד"ה כשר והיכי דמי לאחר התורף. וקשה לימא דאיירי לפני התורף וד"ה היא. וכמ"ש בקונט' וי"ל ודאי דאפשר לשנויי הכי לרבא אלא ר"ז לשיטתו דקסבר לפני התורף נמי פליגי הוצרך להגיה הברייתא וכ"כ הרשב"א בחי'. ומסתייעא פסקו דפסק כרבא מסוגיין. והיינו דקאמר בסמוך כד שמע מתניתא סמיך עלה:
4
א"ל רבי יוסי שבקין ר"י ועבדין כר"ל. וא"ת לפמ"ש בקונט' מאי קשיא לי' הא איכא למימר דאף ר"י מודה דפסול לכ"ע לפני התורף וי"ל מדקאמר לרבנן מה פליגין בשביטל תנאו משמע דאפי' בכתבו לפני התורף כשר אם נמחק דבמחיק' הדבר תלוי וכמ"ש בקונט' בד"ה מה פליגין וכו':
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819