שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 4

שמא אינו מעכבו מלאכול בפסח וכו'. כתב הרמב"ם פ"ה מהק"פ קטן אין מילת עבדיו וטבילת שפתותיו מעכבתו מלאכול בפסח שנא' וכל עבד איש להוציא את הקטן. וכ' במ"ל ובפ' החולץ אמרי' עבד איש ולא עבד אשה בתמיה משמע דגם גבי אשה מילת עבדיה מעכבת. עוד אני תמיה לרבינו דאיצטרך איש למעוטי קטן מאי הקשו עבד איש ולא עבד אשה ע"כ. ונראה דעדיפא מיניה ה"ל למפרך הא למסקנא דבבבלי פ' החולץ איצטרך עבד איש ללמד דעבד איש אתה מל בע"כ ואי אתה מל בן איש בע"כ. ואמרי' תו התם דשמואל דריש מיניה כל שרשות רבו עליו קרוי עבד וכל שאין רשות רבו עליו אינו קרוי עבד. ועוד דרשינן מיניה בסוגיין מעוכב גט שחרור אינו מעכבו מלאכול בפסח. והרמב"ם עזב כל הנך דרשות דאית להו פירכא הא דדרשינן עבד איש אתה מל בע"כ. ליתא דהא קיי"ל הלוקח עבד ולא רצה למול מגלגל עמו י"ב חדש. לא מל חוזר ומוכרו לעכו"ם אמאי ימול אותו בע"כ. ומה שתירצו תו' ביבמות דף מ"ח ע"א בד"ה אלא וכו' הא דריב"ל תקנת חכמים היא ע"ש לא ס"ל להרמב"ם. גם בדברי הה"מ פי"ד מהא"ב הלכה ח' מפורש כן ע"ש והאי דשמואל לא קיי"ל כוותיה אלא כריב"ל ורב בפרקין וכ"פ הרמב"ם פ"ח מה"ע. והא דדרשינן מיניה בסוגיין מעוכב גט שחרור אונו מעכבו מלאכול בפסח. נמי ליתא דהא בבבלי בפרקין דף מ"ב ע"ב מיבעיא לן אי מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או לא ולא איפשיטא. ואס"ד דאינו אוכל בפסח מקרא תפשוט מיניה דאינו אוכל בתרומה דהא תרומה ילפינן מפסח בגז"ש דתושב ושכיר כמפורש ביבמות פ' הערל וברמב"ם פ"ז מה' תרומות. אלא ע"כ לומר דקרא אתי להוציא את הקטן. והרשב"א כ' דף מ"ה מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה כדאפשיט בכריתות ע"ש ותימא מילתא דפשיטא ליה להרשב"א מיבעיא ליה לרמב"ם וכמ"ש וצ"ע ועמש"ל פ"א ה"א בתו' בד"ה אם משקיבל וכו' וביבמות פ"ח ה"א בתו' בד"ה בנך איש וכו'. ועמ"ש בדרושים פ' כי תצא: