שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 6

מה חמית מימר בן. וקשה הא איצטרך לאשמועי' דסד"א מתני' דלא כר"מ דאמר עידי חתימה כרתי והולד ממזר ולא כר"א דפליג בסיפא אלא קסבר כיון דכתב בכתב ידו וכתב ונתן קרינן ביה ואע"ג דליכא עידי מסירה כשר ורבנן פסלינהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר הלכך לא תינשא ואם ניסת הולד כשר וכן פירש"י במתני' וקמ"ל רב דמודה ר"מ דכתב ידו כמאה עדים דמיא וי"ל סובר המקשה דאין סברא לומר דתלתא פלוגתא איכא בדבר. ותו' כתבו אפירש"י ואין נראה דאיכא בגמרא דמוקי לה כרבי מאיר ע"כ והדבר תימא וכי נעלם ממנו דבר זה הרי הוא גופיה פירש ולמאן דמוקי לה בגמרא כר"מ איכא למימר כחב ידו כמאה עדים דמי. לכך נ"ל דקסבר רש"י לפי המסקנא דקיי"ל כר"א ואף עידי מסירה כרתי וכ"ש עידי חתימה ע"כ לומר דתלתא תנאי בדבר ורישא לאו ר"מ היא דאי ר"מ קשיא הל"ל אף עידי מסירה כרתי. ומה שתירץ הרמב"ם משום דהוה משמע שיהו צריכין כולן עידי חתימה ועידי מסירה. קשיא לן האי מסיים ר"א בדבריו וגובה מנכסים משועבדים שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם א"כ איך אפשר לפרש דבריו דמחמיר מת"ק אלא ודאי אף דקאמר קולא היא דאפי' עידי מסירה כרתי וכ"ש עידי חתימה. לכך פירש"י דלפי המסקנא ח"ק לאו ר"מ הוא אלא תנא שלישי דמכשיר בלא עידי חתימה ובלא עידי מסירה הלכך לא מצי למימר אף דפליג את"ק בהא. וכיון דת"ק איירי בשאין שם עידי חתימה לכך מסיים שאין העדים חותמין וכו'. לאשמועינן דלא פליג בעידי חתימה לחוד וכמ"ש הרי"ף והדברים ברורים. ועמ"ש בסמוך בד"ה בגין:

בגין דרב ושמואל וכו'. עיי' בקונט'. ונראה דר' מנא ור' יוסי פליגי בדר"א בפלוגתא דהרי"ף והרז"ה ור' מנא סובר כהרי"ף אף בעידי מסירה מכשיר וכ"ש בעידי חתימה והא דלא קאר"א אף דמודה ר"א דעידי חתימה עיקר וכמ"ש הרי"ף. ור' יוסי סובר כהרז"ה דלר"א עידי חתימה לא מעלין ולא מורידין. ומ"ש הרשב"א דמתני' דחמשה שכתבו טופס וכו' קשיא להרז"ה דאלו לר"א כיון דמסר ליה באפי תרי כשר ולא מזוייף מתוכו הוא זה כיון שפסולו ניכר מתוכו כיון שאין לחוש שמא אתי למסמך עליה ע"כ. ונ"ל דאין מכאן ראיה דקסבר ר' יוסה כיון דהעדים מעידי' דאכולהו חתמי אלא שאין אנו סומכין עליהם ודאי דה"ל כמזוייף מתוכו ולא דמי' לשמות מובהקין דעכו"ם שמביא הרשב"א ראיה מיניה דהתם חתימתם כמאן דליתא וליכא למיחש דאתי למסמך עלייהו ועמש"ל בתו' בד"ה הללו וכו':