הללו חובין על גרמיהון וכו'. בבבלי גרסי' אמר רב כתב ידו שנינו אהאי וכו' ואלא אמציעתא הרי יש עליו עדים. פירש"י מה לי כתב ידו מה לי כתב סופר הרי יש עליו עדים. וא"ת הרי עדים פסולים שחתמו על שטר שאין בו זמן כדאמר רב המנונא וא"ל שיאמר כיון שניכר מתוכו לא חשו לחתום דא"כ אפי' חתמו שטר מוקדם שניכר מתוכו יהא כשר ולא משמע כן בבבלי ב"מ דף ע"ב ע"ש בתו'. וי"ל כל שלא חתמו שקר יכולין לומר טעינו וסברנו גט אין צריך זמן וכ"מ בתו' שם בב"מ. ורב המנונא סובר דטפי מסתבר לומר שלא חשו לחתום שקר כיון שפסולו ניכר מתוכו ופסול לגמרי. ועמ"ש לקמן בד"ה בגין וכו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819