שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 6

זו בגיטין משא"כ במתנה. וקשה א"כ מאי פריך בירושלמי בב"מ פ"ק אר' יוחנן דאמר אין ד"א קונות במציאה עד שתפול לידה ממתני' דקרוב לה מגורשת. הא בגיטין מודה ר"י דקונות. ועמ"ש בסמוך בתו' בד"ה נשבר וכו'. גם קשיא מהא דלעיל דאר"א בשם ר' יוחנן בשם ר' ינאי בפישוט ידים זהו קרוב לה ש"מ דבגיטין קונה ולק"מ ממתני' רובא דר"י מה אם מציאה וכו'. כפי מה שהגהתי בקונ' כן היא הגהת הרמב"ן ומביאו בשיטה מקובצת בב"מ דף י'. והרא"פ כתב פ"ד דפאה רובא דר"י כלומר מדר"י יש הוכחה לומר בק"ו דבמציאה דעת אחרת זוכה ומדר"ל יש הוכחה דבמתנה אין דעת אחרת זוכה דאל"כ קשה הרי ר"י סובר דדעת אחרת עדיף מד"א במתנה וכן ר"ל סובר דד"א עדיף מד"א במציאה רובה כח וראיה. שאין זוכה בה מדעת אחרת הכי ס"ל אין אדם זוכה לחבירו במציאה ע"כ. ודברי' אלו אין להם שחר דבכולא תלמודא פי' רובה הוא לשון רבותא וכח וראיה קאמר לשון חיליה. גם מאי קאמר מדר"י יש הוכחה דבמציאה דעת אחרת זוכה. מי איכא במציאה דעת אחרת וכ"מ בבבלי ב"מ דף י'. ואין להאריך בתמיהת דבריו שכל רואיו יכיר בהם והעיקר כפירושי בקונט'. גם מ"ש שם בשיטה בשם הריטב"א ע"ש אינו נכון. אבל בחי' הריטב"א הדברים מבוארים על נכון ע"ש. ועמש"ל בפרקין בתו' בד"ה שמואל וכו':