שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 2

והא תנינן עני ויש מכר לעני. כתב במ"ל פ"ז מה' מעשרות בד"ה ואם היו רגילין וכו' ותלמודא דידן דלא חש לקושיא זו אפשר לומר דעיקרא דדינא רב לא אמר אלא בכהן ולוי כדקאמר במכיני כהונה ולוי' עסקינן אבל לעולם לחלוקת העני צ"ל במזכה ע"י אחר ולא בא לחדש אלא בכהן ולוי משכחת לה דלא זכו כגון במכירי אך בירושלמי שלא הוזכר אוקמתא זו דזכו ע"י אחר פריך שפיר דלא מתיישב המשנה בתירוץ זה דקשיא עני ולפ"ז לא פליגי הבבלי עם הירושלמי ע"כ. ותימא הא בבבלי גרסי' כולהו כרב לא קאמרו במכירי לא קתני כשמואל לא קאמרי במזכה לא קחני ולסברת הרב ז"ל קשיא רב אמאי לא קאמר כשמואל הא ודאי איצטריך לאוקמי מתני' במזכה בעני. וכ"ש דקשיא לפמ"ש תו' אע"ג דמכרי נמי לא קתני משמע ליה מפרישין סתם בלא שום זיכוי ע"כ. ש"מ דאף מפרישין על העני איירי בלא שום זיכוי. מיהו י"ל לסברת תו' כיון דמפרישין סתם משמע בלא זיכוי לכך מוקי לה גם במכרי כהונה ולויה אע"ג בעני ליכא לאוקמי אלא ע"י זיכוי איידי דכהונה ולויה תני מפרישין סתם. אך לשון הש"ס דחוק ומ"ש עוד שם דרב מוקי למתני' במעשר עני דאית ביה טובת הנאה לבעלים ע"ש. לפ"ז י"ל לכך לא אמר שמואל כרב אע"ג דגם מזכה לא קתני מ"מ ניחא ליה לשמואל למוקמי מתני' בכל מעשר עני אפי' המתחלק בגורן דאיך ילוה לו אמעשר עני המתחלק בתוך הבית הא כשיבואו עניים רבים בגורן לא יהיה לו מעשר עני לחלק תוך ביתו וצ"ע ועמ"ש לקמן בתוס' בד"ה כהדא: