בעילתה ברורה. אין להוכיח מכאן דאפי' אי מספקא ליה אם מת מאותו חולי אינו מביא אשם תלוי דלעולם בעילתה ברורה. די"ל אע"ג דבעילתה ברורה מ"מ הספק ממקום אחר בא ואין חילוק בין לישנא דירושלמי דתני בעילתה ברורה ובין הבבלי דתני בעילתה תלויה ועיין בתו' בסוגיין דמספקא להו הך דינא. ואין הספק מפני שאין אנו בקיאין בדבר אם מת מחמת חולי דבכה"ג ודאי דאינו מביא אשם תלוי דלאו ספק הוא וכמ"ש הש"ך י"ד סי' צ"ח אלא איירי שאי אפשר לעמוד עליו. ומ"ש תו' ושמא אי הוה מספקא לן אם מת מאותו חולי אם לאו היה לר"מ מייתי נמי אשם תלוי. משמע לר' יוסי פשיטא להו דמייתי אשם תלוי. וקשה לר"י בכה"ג ה"ל להביא חטאת דספק ספיקא הוא אומר שעה אחת קודם מיתה חל הגט נמצא שבא על א"א וחייב חטאת ואת"ל משעת נתינה הוי גט אימר לא מת מאותו חולי וחייב חטאת וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 7 · הלכה 4 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819