שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 6 · Segment 5

ביקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו. עי' בקונט'. וקשה לפי מאי דמסיק משום יישוב ארץ ישראל אם כן ליכא למיפשט מידי מהתם דהכא בשלא עשה בו שום בנין איירי וע"ק פשיטא דלא קנה דהא תנן פ' מרובה גנב וטבח ומכר ברשות בעלים פטור כיון דלא משך. והא טביחה שינוי גדול לקנותה כמו שכתבו תוס' בב"ק דף צ"ו בד"ה דגזול וכו' ע"ש. ע"כ לומר כל שלא משך אע"ג דעשה בו שינוי לא קנה. ואי איירי הכא בשהגביהו ברשות בעלי' פשיטא דקנה כדתנן התם פ' מרובה הגביהו או שהוציאו מרשות בעלי' ומת חייב. וגם אין לפשוט בעי' זו מהא דהיורד לתוך חורבתו וכו' וצ"ע:

משום יישוב. בבבלי ב"מ דף ק"א גרסי' א"ר יעקב א"ר יוחנן בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו בשדה מ"ט משום יישוב א"י איכא דאמרי משום כחשא דארעא מאי בינייהו א"ב חוצה לארץ. משמע דסובר בבית לא שייך ישוב א"י. וזה סותר לסוגיין. וקשה לי הא אמרי' בבבלי בב"ק פ' מרובה הלוקח בית בא"י כותבין עליו אונו אפי' בשבת משום יישוב א"י ואע"ג דבגיטין דף ח' פי' רש"י לגרש עכו"ם ולישב בה ישראל. לאו למימרא אם היה הבית בלא דיורין שאין העכו"ם דר שם לא שייך בו משום יישוב א"י אלא אורחא דמלתא נקט. ועוד אמרו שם בפ' מרובה הלוקח עיר בא"י כופין אותו ליקח דרך מד' רוחותיה משום יישוב א"י הרי דאף בבית שייך יישוב א"י. ומדברי הרמב"ם ע"י מה' גזלה נראה דבחורבה שאינה עשוי' לבנות איירי דהא בחצרות הראויות נבנות כ' שם ששמין לו וידו על העליונה ע"ש. לפ"ז יש לומר לכך לא שייך שם יישוב א"י שאין דרך בני אדם לדור שם. ובסוגיין איירי במקום שדרך בני אדם דרים שם לפיכך אמר הטעם משום יישוב א"י. אך קשה אם כן למה שמין לו וידו על התחתונה מהראוי לשום כמה אדם רוצה ליתן בבנין בזה נכנותו וכן כתב הרמב"ם שם בשם הגאונים. ואפשר דהירו' סובר בכה"ג שמין לו וידו על התחתונה וצ"ע. והרמב"ם כתב עוד שם ואם שדה אינה עשוי' ליטע שמין לו וידו על התחתונה אמר לו בעל השדה עקור אילנך ולך שומעין לו. וכתב הראב"ד ונ"ל שאין אומרין כן בא"י מפני ישוב א"י ע"כ. ותימא אכי כן אמאי לא אמרו כן בבבלי בב"מ בסוגי' שהזכרתי דאיכא בינייהו נמי בשא"ל בעל השדה עקור אילנך וזיל דהא בשדה שאינה עשוי' ליטע הוי דומיא דבית וכה"ג מקשי' המפרשי' ביבמות דף קט"ו ועמ"ש ביבמות בירוש' פרק טו ה"א בתוס' בד"ה האשה שלום וכו':