שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 7 · Segment 4

עד כדון בשני שטרות וכו'. וקשה השתא משמע דמסתבר טפי שיהא מקחו קיים בשכתב בשטר אחד משכתב בשני שטרות הלכך אפי' בשלקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעה"ב ס"ד שיהא מקחו קיים ובסמוך גבי לקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש דמקחו קיים קאמר נמי עד כדון בשני שטרות משמע דסובר דמסתבר טפי שיקיים המקח בשכתבה בשתי שטרות וי"ל בתר דפשיט ליה דכ"ש בשטר אחד שהמקח בטל סבר שאין המקח קיים אלא בשתי שטרות וא"ת מנ"ל דמתני' בשתי שטרות איירי דקאמר עד כדון בשתי שטרות הא מתני' סתמא תנן וי"ל לישנא דמתני דייק ליה דתני וחזר ולקח משמע שהיה לקיחה בפני עצמה. ודלא כמ"ש תוס' בב"ב דף מ"ז ע"ב בד"ה אבל וכו' א"נ חתמה ממש ובשטר של בעל והא דאמר רב בשטר קנה שעשתה שטר. מכירה בשמה. והא דאמר רב בבבלי בסוגיין ל"ש אלא דא"ל לך חזק וקני אבל בשטר קנה פירש"י כיון דדבורא בעלמא הוא איכא למימר השני נוח לי אבל אי כתב ליה שטרא בשמיה קנה וכו'. והרשב"א מקשה עליו כמה קושיות ואמר הטעם משום איבה ויראת הסקריקון הוא דעביד ע"ש. ונ"ל דרש"י בא לתרץ בזה קושית תוס' בבא בתרא שם מהאי דחתמה לראשון ולבני לא איבדה כתובתה אף על גב דחתמה בשטר לכך קאמר הא דאמר רב בשטר קנה היינו בשלא רצה לכתוב שטר לסקריקון וללוקח כתב שטר דדמיא להאי דתניא לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה וה"ה לענין אמירת לך חזק וקני איירי בכה"ג שלא אמר כן לסקריקון וללוקח אמר לך חזק וקני וקאמר דאפ"ה לא מהני האמירה ללוקח דיכיל לומר השני נוח לי אע"ג דבשאר מכירה לא אמרי' כן הכא דבר הנראה לכל הוא שהשני נוח לו. ושמואל סובר דאפי' שטר לא מהני דלא דמיא להא דתניא לראשון ולא תתמה לו דהכי מצי למימר לסקריקון מה לך ולשטר הלא מאי דלא הוה שלך נתתי לך כ"ש שלא אקחנה מידך אבל כשאמר הסקרירקון ליתן שטר ללוקח לא מצי אמר הכי דודאי צריך לשטרא שלא יאמר אח"כ שהלוקח גזלו ממנו הלכך אף בשטר לא מהני דמחמת אימת סקריקון כתב שטרא. זהו הנ"ל ליישב דעת רש"י ובזה יסתלקו קושית הרשב"א. ומה שהקשה מהא דמותיב רב המנונא לרב הונא תליוהו וזבין זביניה זבינא אלמא משום דאניס הוא ולא משום טענת השני נוח לי ע"כ. איני מבין קושיא זו דודאי אלו הוה זביניה לסקריקון זבינא תו לא שייך למימר השני נוח לי הא קנה הלוקח ממי שקנאה ממנו וצ"ע:

ואין כל מה שיש לאשה משועב' לאיש וכו'. גרסי' בירו' שביעי' ריש פ"י המשעבד שדה לחבירו ומכרה רבי אחא אמ' מכורה לשעה ר' יוסי אומר אינה מכורה לשעה ע"כ. מעתה רבי אתא לשיטתיה דאמר וביני דמכדי לשעה מיהו הוי זבינא עד זמן גביית כתובת'. ומדפדיך סתמא דש"ס ואין כל מה וכו' משמע דהלכתא כרבי אחא דמכורה לשעה וזהו דלא כמ"ש הרמב"ן פ' חזקא והרשב"א פ' השולח דהלכתא כמ"ד אינה מכורה לשעה והמקח בטל מיד ויש ליישב: