המפלת סנדל מלשון הרמב"ם נ"ל כונתו דלפעמים מתהוה חתיכה מדם קפוי וזהו איננו בכלל סנדל ולפעמים משארית הדם של ולד יעשה חתיכה דם וזהו סנדל ואינו ולד בפ"ע ומ"מ כל המפלת חתיכת דם לא ניחוש שמא היה ולד עמו ונימוק ומשארית הדם נקפה חתיכה זו ונטמאנה לידה. ז"א דמסתמא לא ניחוש לולד. אמנם יש סנדל שהיה ולד בתחלתו ונרצף וגם לזה לא ניחוש בסתם חתיכה. אך אי יש לפנינו ולד וחתיכה עמו לא נימא חתיכה בעלמא היא משארית הדם אלא כיון שכבר הוזקקה לטומאת לידה מחמת הולד שעמו חיישינן נמי להחתיכה שמא הוא ולד נרצף ותשב לזכר ולנקיבה עי' לשון הרמב"ם ז"ל:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על נדה · דף 25b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d62055ca64a2940e8184c48cb5576dc30a017dd75cad21fc75966161bf48794a