שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 9 · הלכה 1 · Integer 3

טמא זיבה וטמא צרעת מניין ת"ל טמא מת ריבה. — צ"ל: ת"ל איש איש ריבה (ע' בבלי ס"ז א').

ניתן לישראל לבנות בית הבחירה יחיד עושה פ"ש ואין צבור עושין פ"ש (פי' שאם היתה המלכות נותנת רשות לישראל לבנות בית הבחירה בזמן שבין פסח ראשון לשני לא היו הצבור עושין פסח שני מפני שאין פסח שני אלא ליחיד ולא לצבור וכעין זה בתוספתא פ"ח וע' בהגהות הגר"א שם, ובמנחת בכורים על התוספתא שם לא עמד על כוונת הגר"א ע"ש) רי"א צבור עושין פ"ש (פי' דאפי' למ"ד בתוספתא שם ובבבלי צ"ג א' דגר שנתגייר בין ראשון לשני וכן תינוק שהביא ב' שערות בין ראשון לשני פטורין מפ"ש היינו מפני שבפסח ראשון עדיין לא היו בני חיוב אבל באופן זה שנבנה המקדש הרי הצבור היו בני חיוב עוד בראשון אלא שלא יכלו להקריבו מפני שלא היה המקדש בנוי לפיכך חייבין בפ"ש וה"נ סבר ר' יהודה שאם הצבור היו טמאין בטומאת זיבה וצרעת בראשון או בטומאת ע"ז שהן עושין את השני שגם באופן זה חייבין היו בראשון אלא שנדחו מפני הטומאה).