שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 8 · הלכה 8 · Integer 8

נזיר שנטמא בספק רה"י ואינו בפסח ר"ה רבה אמר הנזיר מגלח כו'. — צ"ל: נזיר שנטמא בספק רה"י ר"ה רבה (והמלות "ואינו בפסח" שבינתיים מיותרות והגהה היתה כתובה בצד הספר לפרש שדין זה אינו לענין פסח אלא לענין נזיר והסופרים הכניסו זה בפנים בטעות וע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב, עמ' 28) אמר הנזיר מגלח (פי' דאע"ג דתנן בנזיר פ"ח מ"א בשני נזירין שאמר להם אחד ראיתי א' מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה כו' ושם נעשה הספק ברה"י וכמבואר בבבלי שם נ"ז א' היינו דוקא בשנים דאז אפשר לתקן בשני מיני קרבנות אבל ביחיד שנטמא בספק רה"י משוינן ליה כודאי) ר' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח (פי' אינו מגלח כנזיר טמא ודאי אבל מגלח כנזיר טמא בספק וכר' יהושע בנזיר שם פ"ח מ"ב) היי דינו ספק (פי' קאי אדתני בתוספתא פ"ז ספק טמאין ספק טהורין פטורין מלעשות פסח שני זה הכלל כל הספקות פטורין מלעשות פסח שני ע"כ פי' ספק טמאין ספק טהורין שכבר נזרק הדם עליהן ותוספתא זו נשמטה מירושלמי כאן [וכעין זה יש ביבמות פי"ד ה"ד (ע' בהערותי שם) ובתרומות פ"ד ה"ד] ועלה שאלו כאן "היי דינו ספק" פי' מה מרבה בזה הכלל כל הספקות כו') ר"ה רבה אמר ראשה דפירקה (פי' הא דתנן במשנה ב' דפרקין שכח רבו מה אמר לו שניהן יצאו לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני דלר' הושעיה רבה א"א לומר דזה הכלל מרבה ספק רה"י דהא לדידיה דינו כודאי כדאיתא למטה) ר' יוחנן אמר ההן דהכא (פי' ספק רה"י שלר' יוחנן דינו כספק) יחיד שנטמא בספק רה"י בפסח ר"ה רבה אמר ידחה לפסח שני דתנינן תמן כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת המקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש (כל זה איתא לפנינו למעלה ואינו שייך שם). ר' יוחנן אמר משלחין אותו לדרך רחוקה כו'.