קרבן נתנאל על תענית · סעיף 32

בהדי עובד כוכבים לישתמיט מיניה. ז"ל מ"א סי' תקנ"א ס"ק ב' לישתמיט מיניה עד ר"ח אלול. רי"ו וכ"מ בגמרא. ואני אומר מלישנא דגמרא אדרבה משמע עד לאחר ט"ב בלחוד דהא רב פפא אמר הלכך דקתני ממעטין בשמחה לישתמיט מיניה ואיסורא דאין משמחין אינו נוהג אלא עד אחר ט"ב. וז"ל הזהר בפ' יתרו דף ע"ח ע"ב עשו נטל ברזא דיליה תרין ירחין תמוז אב כו' ואפי' אב לאו דיליה אלא ט' יומין אינון דילי' ולא יתיר ואתאביד ולא אשתכח ע"כ מש"ה לישתמיט מיני' דעובד כוכבים עד ט"ב דרזא דעשו ולא צריך יותר וכן עמא דבר:

ועוד דלישנא דמתני' דקתני ומלכבס מוכח כן. והש"ס דלא פריך לרב ששת מהך מתני' משום דאיכא למידחי ומש"ה עדיפא ליה למותיב תיובתא מברייתא דתני בהדיא כרב נחמן: ה"ג

לפי שאין חוששין לגיהוץ יפה. וטעם זה שייך אפי' בכלי פשתן חדשים. אבל הרמב"ן כתב הא דאין גיהוץ בכלי פשתן דוקא בישנים אבל בחדשים יש בהם משום גיהוץ. דס"ל דגיהוץ כדי ללבן הבגד מזיעה ולכלוך ובגד פשתן ישן מלוכלך יותר בטינוף וזיעה משום הכי לא מהני ביה גיהוץ. אבל בחדשים יש בהם משום גיהוץ:

ה"ג ט"ב שחל להיות בשבת אוכל כל צרכו ושותה כל צרכו:

ה"ג אם כן הכי נמי שבת זו:

ואסור לישא וליתן וכל העם ממעטין בעסקיהם. ובסי' תקנ"א בב"י אומר הך דממעטין מו"מ מדת חסידות הוא או במקום שנהגו ולכך השמיטוה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ע"כ ונעלם ממנו דברי רבינו במקום הזה ובר מן דין היכי ס"ד למימר דבמקום שנהגו קאי א"כ איך יליף מיניה ק"ו מהך מו"מ בפ' החולץ (יבמות דף מ"ג.) והרי"ף והרמב"ם שהשמיטו עי' בל"מ פרק ג' מהל' תענית:

וגבי אבילות אמרי' איפכא. אירוסין אסור ורבוי מו"מ וכבוס מותר: ה"ג

ה"ג איכא בט"ב מקום שאסור לספר:

וכן עמא דבר. והאידנא עמא דבר לאיסור. מהרש"ל. וכ"כ בהגהת ש"ע ובמנהגים שמכריזין בלילי שבתות דברים שבצנעא נוהג. אבל בליל טבילה מתיר השל"ה. אבל ברגל מחמירין באבל אפי' ליל טבילה דבכמה דברים מחמירינן באבל טפי מבט"ב כמו שמחלק מהר"ם מרוטנבורק: