א] מחתכין את הנבלה וכו' עד לדחות בכל אלו. א"א כל תמיהותיו של זה הבל המה כי מפני הקושיא שהקשה אביי לא נדחו דברי ר"י הגלילי שסתם משנתינו כדבריו ושמא רבי יוסי הגלילי לא אסר אלא מלאכה אבל טלטול לא אסר ואביי הוא שסבר שאף הטלטול אסר. ורב יוסף לטעותו של אביי מתרץ א"נ לא על הטלטול בלבד הקשה אביי אלא על הקבוץ שהיו אוספים אותם יחד ומוליכים אותם לכוכיא במקום שהבהמות אוכלים שם שהיה בזה כעין מעמר ומוציא לרשות הרבים והם אינם אלא מאכל בהמה ושאני דלא חזו נמי לצורך אדם. ובשבת ודאי לא מפיק להו ולא מטלטל להו באסיפה אלא אגב רפתא. אלא אי קשיא לי הא קשיא לי מאי דפסק הרב ז"ל כר' יוסי הגלילי והא סוגיין כרבי עקיבא דאמרינן בפרק קמא בענין אפרוח שנולד ביום טוב דאקשו ליה רב כהנא ורב אסי וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה ביום טוב ושתיק רב ואמר רבא ואיתימא רב יוסף מ"ט שתיק רב לימא להו הואיל ומוכן אגב אמו לכלבים אלמא פשיטא להו מילתא שמותר לשוחטה לכלבים והיינו כרבי עקיבא. אי נמי מעשה דרבי שמעון התימני דעבד כרבי עקיבא ומעשה רב:
קריאה במקור
כתוב שם ביצה · דף 10b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2cd879c87f4e5169b5849577eb2af948d54bf1204d3142fee305fc04241da265