ואיכא דקשיא ליה וכו' עד ואין מורין כן: א"א הרב רבי יהודה ברצלוני ז"ל הוא תמה על זה בחבורו ולא תמה על סוגיא שלנו דאמרו בפירוש שלא אסרו האוסרים כי אם לדעת רבנן. אבל תמה על פסק הלכה שפסק הרב ז"ל כדברי האוסרים ודחה זו הברייתא וכיון דקי"ל כרבי יהודה למה דחה אוחה הול"ל הלכה היא אלא שאין מורין מן גם שאמרו הלכה ואין מורין כן אין הלכה שהרי רבא דרשה בפירקא ורב אמר בהדיא סכין שעמדה מותר לחדדה ביו"ט והוא דפסקה אגב דוחקא והא ודאי הלכה למעשה היא. ובירושלמי נראה שהלכה כאותה ברייתא שהרי פירשו עליה הדא דאתמר כשאין שם אור אבל יש אור משליכה לאור. אמר רבי נסא ויאות כן אנן אמרינן הדא קלוריתא שרי מישף ומכחל עינא ביומא טבא כלומר כשם שזה מותר לשמור את העין כך מותר לכבות את הבקעת שלא יתעשנו העיניים נמצאת זו הלכה היא:
קריאה במקור
כתוב שם ביצה · דף 11a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2cd879c87f4e5169b5849577eb2af948d54bf1204d3142fee305fc04241da265