א] ולא נתכוונו דברים הללו וכו'. א"א אין בדבריו כלום שלא התירו אותם בגמ' מזה הטעם. דכיון דגמורות הם לאו כאחד מאבריה הם אלא מטעם מלתא דלא שכיחא התירו אותם שלא גזרו עליהם. מעתה דברי הר' אפרים מראים פנים שהרי יום טוב אחר השבת אינו משום גזירה אלא שיש לדקדק עליו שהרי בגמ' מיו"ט אחר השבת הקשה על רבה דהוא אמר אם איתא לגזור משום הנך דמתילדין ואם ביום טוב דעלמא גזרה לגזרה היא ואי אמרת כיון דביום טוב אחר השבת משמע ליה לימא ליה מגופא אמאי מותרת הנך נמי לתסרי משום הכנה דדילמא הוו מתילדין ואיכא למימר משום דקים להו דכל ביצה דגמרה מאתמול שפיר בהשכמה ילדה לה והך מדלא ילדה בהשכמה ודאי לא גמרה שפיר מאתמול מיהו לגזור משום הנך דמתילדי ושני ליה מילתא דלא שכיחא היא הילכך מכלל דברינו אם שחט שלא בהשכמה ומצא בה ביצים גמורות מותרות וכ"ש שאין גמורות אפילו ביו"ט אחר שבת:
קריאה במקור
כתוב שם ביצה · דף 2b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2cd879c87f4e5169b5849577eb2af948d54bf1204d3142fee305fc04241da265