תמן אמר ר' ירמיה וכו'. להך בעיא לכאורה איכא נ"מ אף להש"ס דילן דקאמר בפ' אלו עוברין דף מה ע"ב דבבית מצטרף ובעריבה בשני חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהם רואין כל שאלו תנטל החוט וניטלין עמו חייב לבער וכו' כמו שזכרתי לעיל מזה פ"ג א"כ יש להסתפק בשוחט הפסח על החמץ דכה"ג אי מיחייב אלא דמסתברא דכל חמץ שהוא חייב לבער עובר ג"כ בלאו דלא תשחט ושאינו חייב לבער שאין בו כשיעור כאחד אינו עובר וכן בהך בעיא דהתם לענין ביעור בבית ועליה וכו' אם מצטרפין וסלקא בתיקו וא"כ ה"ה לענין שוחט על החמץ דמספק אינו לוקה ולא שייכא הבעיא אלא לשיטתא דר' ירמיה דהכא ואחר מי אתה מהלך והרמב"ם שכתב שם בדין שוחט על החמץ אם היה ברשות אחד מהן כזית חמץ וכו' וכונתו לזה דבמקום שהוא חייב בביעור הוא שחייב בשוחט על החמץ:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55af6ed209eca379e6d6a8a3f3effabd1636785eeda5e5486bd4bcbae9943fda