תני הראשונה כדי שיהא היסיקה וכו'. סוגיא דהכא מוהפת בחשבון שיעור השהייה לר"ג וכן לחכמים וצ"ל הא דנקט לישנא דשוהה בפירושא לדברי חכמים לאו דווקא שוהה ממש שממתנת על חברתה. ואינה עוסקת בבצקה כלל עד זמן שיכולה היא לאפות דבהא ודאי לא פליג אסוגית הבבלי בדף מ"ח ע"ב דמייתי ג"כ הברייתא לדברי חכמים לשה היא מקטפת וכו'. ומסיים כל זמן שעוסקות בבצק אינו בא לידי חמוץ. והיינו נמי הברייתא דהכא אליבא דחכמים תני גמרה זו לישתה וכו' אלא שוהה דנקט דצריכה לשהות בעריכתה עד שעה שיכולה היא לאפות ואפי' לא היתה צריכה לשהות כל כך בעריכה. אבל מכל מקום צריכה שלא תפסיק ותהא עוסקת תמיד בבצקה עד שתאפה היא. וענין החשבון מבואר היטב בפנים ובעשת ככר ראשון וכו' לפירושא דדברי חכמים צריך לגרוס אחרון כפי שלשה היסיקין ואפיה אחת וזה מבואר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55af6ed209eca379e6d6a8a3f3effabd1636785eeda5e5486bd4bcbae9943fda