מלוגמא שנסרחה וכו'. הרמב"ם ז"ל פסק בפ"ד מהל' חמץ ומצה הל' י"א הפת שעפשה ושנפסלה מלאכול לכלב ומלוגמא שנסרחה א"צ לבער וכתב הראב"ד בהשגות בירושלמי מפרש בשנסרחה ולבסוף נתחמצה. ועיין מ"ש הה"מ ליישב שלא הביא זה הרמב"ם לפי שדברי הירושלמי שנתחמצה בפסח וכו' וזה דוחק ולענ"ד נראה פשוט דמהאי ברייתא גופה דף מ"ה הפת שעפשה וכו' למד לומר דסוגית הבבלי לא ס"ל לחלק כדהכא דהא דייקינן מדקתני והכלב יכול לאכלה וכו' נשרפת וכו' וא"כ כשנפסלה מאכילת כלב לעולם א"צ לבער ואפילו בנתחמצה אח"כ דומיא דפת ונסרחה היינו שנפסלה מאכילת כלב דלהכי בחד בבא נקטינהו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55af6ed209eca379e6d6a8a3f3effabd1636785eeda5e5486bd4bcbae9943fda