תניא א"ר יהודה בד"א במידל לשוק אבל במידל לבית כו' מכאן מוכח דר"י א"ל ג"כ דדוקא חיוב פאה מפסיק אבל לא פיטור פאה דאל"כ כיון דמתניתין מיירי במידל לשוק א"כ אמאי קתני במתניתין נותן מן המשויר על מה ששייר ולא נקט דצריך ליתן מן כל קלח וקלח דהא מידל נוטל אחד מן שנים וכיון דנוטלו לשוק א"כ הוי זרע אחר דמפסיק בכ"ש דהא לכ"ע שוק וגורן ב' מינים הן אלא ע"כ משום דהאי זרע אחר הוא של פיטור פאה דהא הזרע שמידלו גופי' פטור מן פאה דהא עיקרו משום תקנת הנשארים הוא כדפירש הרע"ב ז"ל ע"כ הוי פיטור פאה ואינו מפסיק והוי ראי' להא דגרסינן לעיל בפ"ב ה"א דר"י אמר חיוב בפאה מפסיק ודוק:
קריאה במקור
תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ef1208ec60e418d65a34fa5c0552aa211bed46e10f6ab8c67fb68a30d2c36a71