קריאה במקור

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 9 · Integer 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בורגני אחד בידא להם ארמית מתוך יונית. — צ"ל: רומית מתוך יונית (פי' הוא כתב ולשון לאטין שתיקן להם לאטינוס כ"ש בצ"ד ח"ב ב"א שמ"ה כן מצאתי בח"ס ח"מ סימן קצ"ג וזהו שאמרו בבבלי ע"ז יו"ד א' על אדום שאין להם לא כתב ולא לשון. ובב"ר פט"ז אות ז' בג' דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה בנימוסין ובפנקסין ובלשון, וגם יש להגיה "בירר" במקום "בידא") ולפי נוסח שלנו הענין שמתוך יונית העתיקו תרגום התורה לארמית. ואולי הוא תרגום אונקלוס בארמית המצוי בידינו.
2
תרגם עקילס הגר התורה כו'. — פי' עקילס תרגם בלשון יונית ע' יומא פ"ג ה"ח ולקמן פ"ב ה"ג ועוד בכמה מקומות במדרשות והאריך בענין זה במאור עינים פמ"ה ע"ש.
3
ולמה לי נן אמרין יש בספרים מה שאין בתפילין ומזוזות שהספרים נכתבים בשני דפין כו'. — צ"ל: שהספרים נכתבים בשני עורות ותו"מ אינן נכתבין אלה בעור אחד התיב ר' יצחק בריה דר"ח כתובה דרובה (פי' שהיה לו לריב"ל לשאול רבותא יותר) שהספרים נכתבים בשני דפין ותו"מ ומזוזות אינן נכתבין אלא בדף אחד (פי' ובעור אחד אפשר שיהיו כמה דפין אבל דף אחד א"א להיות אלא בעור אחד והרי בזה יותר רבותא) אמרין חברייא קומי ר' מנא נאמר דף אחד בשני עורות לית הוא דרובה (פי' אולי סבר ריב"ל דאפשר לעשות דף אחד בשני עורות כגון שידביק עור אחד בקצה העור השני למטה וקמ"ל רבותא שאסור לכתוב תו"מ בשני עורות אף שהן כדף אחד מלמעלה למטה) אמר לון כו' (והמפרשים וכן באו"ז ח"א סימן תקל"ט נדחקו מאד ליישב כפי הנוסח שלפנינו).
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1940
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9479d9b88ff6cb37428cb7b5903b8a0a829168adb56948bceb10d8e8986ecfc4