שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 9 · Integer 4

ברעץ ניתנה תורה עי"ן מעשה נסים. — פי' שאין בכתב עברי אותיות סתומות לבד מאות עי"ן (ע' מאור עינים פנ"ו דשם נדפסו כל אותיות א"ב דכתב עברי) ונראה דשמות האותיות של א"ב מוצאן מקדם בעוד שהיו כותבין רק בכתב עברי דאות עי"ן היתה סתומה ועגולה כדמות עין־אדם ולכך היו קורין להאות שהיא כצורת עין־אדם "עין". ואל תשיבני מצורות האותיות בי"ת וכ"ף שהן בכתב אשורי כצורות בית פתוח מרוח אחת וככף כפופה שכן גם בכתב עברי מצורות האותיות בי"ת וכ"ף קרובות לבי"ת וכ"ף מכתב אשורי כאשר יתברר להמעיין בצורות האותיות של כתב עברי במאור עינים שם (והוכחת ר' לעזר המודעי למעלה שבכתב אשורי ניתנה תורה משם אות וי"ו שהוא בכתב אשורי כצורת ווי העמודים אינו מובן לי שהרי גם בכתב עברי יש צורת אות וי"ו כמו ווי העמודים ואונקלי).

ר' ירמיה בשם ר' חייה בר בא כו' תורת הראשונים לא היה לא ה"א שלהם ולא מ"ם שלהם סתום כו'. — צ"ל: תורת הראשונים לא היה עי"ן שלהם ולא מ"ם שלהם סתום הא סמ"ך סתום (פי' דסבר שבכתב אשורי ניתנה תורה אלא שבאותו זמן עדיין לא היו אותיות "מנצפך" שבסוף התיבה כפולות שאלו נתחדשו אח"כ מן הצופים והן הן דבריהם בבבלי ב' ב' "ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא מנצפך צופים אמרום", ודברים אלו לפי שיטת הירושלמי כפשוטן ודלא כמסקנת הבבלי שם דשכחום וחזרו ויסדום; ובזה נבין דברי ר' לוי למעלה שאמר דלמ"ד אשורי ניתנה תורה סמ"ך מעשה נסים והשמיט מ"ם סתומה, והיינו מפני שעדיין לא היתה אצל הראשונים ונתחדשה אח"כ מן הצופים. וראיתי באו"ז ח"א סימן תקנ"ב שפירש ג"כ תורת הראשונים קודם שבאו הצופים ושגם היה בתורת הראשונים כרעו של ה"א מחובר לגגו ואחר זמן עשו חלל מעט בין הכרע השמאלי לגגו וכגירסא שלפנינו כאן אבל אין זה מחוור דאף שהיה הכרע מחובר לגג עדיין היתה הה"א פתוחה כולה מלמטה ואין זה נקרא "סתום").