איוב באויב נתחלף לי. כלומר שזה איוב הוא עצמו אויב שנפש תרח בתוכו כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל ובזה פירש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל מה שאמר אליהוא באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב דלפום ריהטא אינו מובן דאליהוא תפיס חבלא בתרי רישין. אך אליהוא עמד בסוד הענין וזה כונתו באיוב חרה אפו על צדקו נפשו דייקא דמהיכן ידע שלא נתגלגל נפש רשע בגופו וסובל יסורין על עונות שעשה בגלגול שעבר וזהו תמיהתי ויחר אף על צדקו נפשו דייקא דאפשר דנפש רשע בגופו. ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב דייקא גוף איוב דקמיהו וזה שקר כי איוב זה תם וישר ירא אלהים וסר מרע והם שלא מצאו מענה גמרו אומר דזה איוב רשע והבל יפצה פיהם כי הוא צדיק רק סובל יסורין לכפרת נפש רשע אשר בתוכו. ורמז פירוש זה הרמב"ן ז"ל בשער הגמול כאשר יראה המעיין ודוק:
קריאה במקור
מראית העין על נדה · דף 52b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4dc3a99367109ea02b4cc5a8f87715dc3b635b00af0f32487446035b0d0eb448