לית הדא פליגא על רשב"ל כו'. — פי' דפליג לעיל ה"ב על ר' מנא בר תנחום שאמר נכנסו מאה עד שיורו כולן ומשמע דסבר שברוב סגי והכא במ"ד שנינו הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם הרי אלו פטורים, ולא תירצו על קושיא זו כלום כדרך הירושלמי וע' בבלי ג' ב' שתירצו שדוקא באמר להן טועים אתם דה"ל כאילו לא נגמרה הורייתן אבל אם שתק חייבין, וגם למעלה בירושלמי מיישב דברי רשב"ל שגם הוא מסכים לר' מנא בר תנחום.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 1 · הלכה 5 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכי יש זדון לשגגה ליחיד אצל הוריות ב"ד. — צ"ל: וכי יש זדון אצל הוריות ב"ד (ומה שבינתיים נשתרבב מלעיל ה"א דף מ"ה ע"ד, וגם לשון הפיסקא כאן "ומזידין ועשו שוגגין" ט"ס וצ"ל "שוגגין ועשו מזידין").
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c1e14a6fb1b434c4acd9c35b00d6699808ca351f75d7d5b64d39c55dfc46c1b2