רבינו כתב דאפי' אין בגגה טפח אסור מדרבנן לעשותו בשבת דס"ל דבכה"ג מקרי אהל עראי ולפי זה הא דאמרי' נמי התם דכילת כל אדם חוץ משל חתנים דאסור לנטותה בשבת מיירי נמי אפי' אין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח קים ליה לרבינו דחשיב אהל קבע ואסור מדאורייתא וכן הוא דעת מיי' פרק כ"ב מהל' שבת ורש"י ס"ל דאפי' יש בגגו טפח לא חשוב משום הכי אהל קבע אלא אהל עראי ולהכי גבי כילות של כל אדם דאמרי' התם דאסור מדרבנן כתב רש"י דמיירי שיש בגגה טפח והכי נמי טלית כפולה אפי' יש בגגו טפח אם כרך חוט ומשיחה מאתמול שרי לנטותו בשבת ואם אין בגגו טפח לא הוי אהל כלל ומותר לכתחלה לנטותו בשבת וכ"כ הרא"ש והטור א"ח סי' שט"ו ובכילת חתנים אפשר דכולהו שוין שאם כרך עליה חוט או משיחה דשרי לנטותה אפי' יש בגגה טפח כיון דכשאין בגגה טפח כולהו מודי דשרי לנטותה אפי' בלא חוט ומשיחה כאשר כתבתי בחדושי בס"ד:
לשון ריא"ז
טלית שהיתה כפולה מע"ש שהיתה נתונה ע"ג עץ ארוך וב' קצותיה משולשלין מכאן ומכאן ובא לנטותה בשבת קצה אחד מכאן וקצה אחד מכאן הרי זה אסור מדברי סופרים שדימה לאהל שיש לו גג ואם היו קשורין חוטין בקצותיה מע"ש כדי לנטותה בהם מותר לנטות' בשבת לפי שדומה לאהל שהתחיל בו מע"ש ובא להוסיף עליו בשבת כמו שביאר מז"ה ואע"פ שאין עושין אהל עראי בין ביו"ט בין בשבת מותר להוסיף עליהם אפי' בשבת שאם היה פרוסה מקצת האהל מע"ש מותר להוסיף עליו בשבת ולפרוס כולו:
לשון ריא"ז
טלית שהיתה כפולה מע"ש שהיתה נתונה ע"ג עץ ארוך וב' קצותיה משולשלין מכאן ומכאן ובא לנטותה בשבת קצה אחד מכאן וקצה אחד מכאן הרי זה אסור מדברי סופרים שדימה לאהל שיש לו גג ואם היו קשורין חוטין בקצותיה מע"ש כדי לנטותה בהם מותר לנטות' בשבת לפי שדומה לאהל שהתחיל בו מע"ש ובא להוסיף עליו בשבת כמו שביאר מז"ה ואע"פ שאין עושין אהל עראי בין ביו"ט בין בשבת מותר להוסיף עליהם אפי' בשבת שאם היה פרוסה מקצת האהל מע"ש מותר להוסיף עליו בשבת ולפרוס כולו: