לפי רש"י מותר להניחם כנגד המדורה וקרוב לה כל כך שאם יניח שם הרבה יתבשל לגמרי מיהו יזהר שלא יונח שם אלא שיעור הפגת הצנה בלבד ויזהר שלא יוחמו אלא כל כך שלא יהא כריסו של תנוק נכוית בהם ולפי' זה הסכים מיי' פרק כ"ב מהל' שבת וסמ"ג לאוין ס"ה והתוס' והרא"ש והטור סירסו שלא התירו [הפגת] הצנה אלא יתנם במקום כל כך רחוק מן האש שלא יוכלו לבא לעולם לידי יד סולדת בהם אבל אסור לקרבן אצל האש למקום שיוכל להתחמם בכדי שתהא היד סולדת בהם ואפילו לשעה קלה שאינו מניחן שם אלא כדי שתפוג צנתן אסור מיהו על גבי מדורה ודאי אסור אליבא דכ"ע והלכך צריך ליזהר כשמשימים יורה ותוכה מים תלויה בשלשלת שע"ג המדורה שתהיה שם באופן שיקרא כנגד המדורה ולא ע"ג המדורה וגם יזהר מלהניחה שם אלא כדי הפגת הצנה ולא כדי שיתפשרו וגם שיהיה רחוק מן האש בכדי שלא תהא היד סולדת בהן לצאת ידי כל הפרושים ונ"ל דתבשיל שנתבשל כל צרכו מע"ש ונצטנן כבר אם יש בה מרק תלוי בפלוגתא דהרשב"א שהביא דבריו מגיד משנה והרא"ש אם מותר לשום אותו להתחמם כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בה ובחדושי הארכתי בס"ד:
לשון ריא"ז
מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה בשבת לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוג צנתן ונראה בעיני שאסור להקריבו אצל המדורה אפילו להפיג צנתו שמא יניחו עד שיתחמם כמבוא' בקונטרס הראיות:
לשון ריא"ז
מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה בשבת לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוג צנתן ונראה בעיני שאסור להקריבו אצל המדורה אפילו להפיג צנתו שמא יניחו עד שיתחמם כמבוא' בקונטרס הראיות: