מַפִּישׁ חַיֵּי סַגֵּי וּמַסְגֵּי
נראה לי בס"ד מַפִּישׁ חַיֵּי בכמות סַגֵּי באיכות על דרך מה שאמר רבינו חיד"א ז"ל בביאור מספר ימיו כפלים כאותו פועל שעסק בבית השר ומה שעשו חביריו ביום שלם הוא עשה בחצי יום מפני שהיה לבו טוב עליו, נמצא היום נחשב אצלו לגבי אחרים בכפלים וזהו רבוי באיכות ואמר וּמַסְגֵּי לזרעו שגם זרעו יאריכו ימים כדי שישתמש בכתר אביו וכמו שאמרו בגמרא שאמר רבינו הקדוש לרבי חייא ברכני ואמר לו יהי רצון שתגיע לחצי ימי ואמר לו עד כאן ותו לא? אמר לו והבאים אחריך בהמה ירעו ולכן כיון דאמר על האב נפיש חיי אמר ומסגי שגורם זכותו שגם זרעו יאריכו ימים.
או יובן נָפִישׁ חַיֵּי במספר השנים סגי בתורה וּמַסְגֵּי במצות. והנה רש"י ז"ל פירש רמז לדבר (ישעיה נג, י) 'יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים' וצריך להבין היכא רמיז יום הכיפורים? ונראה לי בס"ד 'זֶרַע' במילואו [זי"ן רי"ש עי"ן =707] עולה מספר 'הַשַּׁבָּת' [707] בה"א הידיעה וקאי על יום הכיפורים שנקרא שבת דכתיב ביה (ויקרא כג, לב) 'שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם' ונרמז בה"א הידיעה כי הוא בהארת הבינה שהיא ה"א ראשונה שבשם ולזה אמר 'יִרְאֶה זֶרַע' רוצה לומר ביום כיפור הרמוז באותיות זֶרַע אז 'יַאֲרִיךְ יָמִים' וּשְׁנוֹת חַיִּים.
נראה לי בס"ד מַפִּישׁ חַיֵּי בכמות סַגֵּי באיכות על דרך מה שאמר רבינו חיד"א ז"ל בביאור מספר ימיו כפלים כאותו פועל שעסק בבית השר ומה שעשו חביריו ביום שלם הוא עשה בחצי יום מפני שהיה לבו טוב עליו, נמצא היום נחשב אצלו לגבי אחרים בכפלים וזהו רבוי באיכות ואמר וּמַסְגֵּי לזרעו שגם זרעו יאריכו ימים כדי שישתמש בכתר אביו וכמו שאמרו בגמרא שאמר רבינו הקדוש לרבי חייא ברכני ואמר לו יהי רצון שתגיע לחצי ימי ואמר לו עד כאן ותו לא? אמר לו והבאים אחריך בהמה ירעו ולכן כיון דאמר על האב נפיש חיי אמר ומסגי שגורם זכותו שגם זרעו יאריכו ימים.
או יובן נָפִישׁ חַיֵּי במספר השנים סגי בתורה וּמַסְגֵּי במצות. והנה רש"י ז"ל פירש רמז לדבר (ישעיה נג, י) 'יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים' וצריך להבין היכא רמיז יום הכיפורים? ונראה לי בס"ד 'זֶרַע' במילואו [זי"ן רי"ש עי"ן =707] עולה מספר 'הַשַּׁבָּת' [707] בה"א הידיעה וקאי על יום הכיפורים שנקרא שבת דכתיב ביה (ויקרא כג, לב) 'שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם' ונרמז בה"א הידיעה כי הוא בהארת הבינה שהיא ה"א ראשונה שבשם ולזה אמר 'יִרְאֶה זֶרַע' רוצה לומר ביום כיפור הרמוז באותיות זֶרַע אז 'יַאֲרִיךְ יָמִים' וּשְׁנוֹת חַיִּים.