חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 4

א"ל אילולי דאר"י בשם ר"י חי' טהורה אינה טעונה העמדה והערכה בהמה טמאה לא. פי' אילולי הוא כממו אילו ר"ל האילו קאמר ר"י כך בתמי' דרצית לדייק מר' יוחנן דקאמר צבי עשו אותו כקדשי בדק הבית מדלא נקט כי אם צבי דמשמע משום דהחמירו כאן בצבי אבל בכל חי' טהורה בעלמא אינה טעונה העמדה והערכה דבהמה דווקא כתיב וחי' טהורה אינה בכלל בהמה ואינה טעונה העמדה והערכה אבל בהמה טמאה לא פי' דבהמה טמאה טעונה העמדה והערכה האילו כך אמר ר"י בשם ר"י בתמי' אלא פשיטא דבהמה טמאה אינה טעונה העמדה והערכה. אמר ר"ה ותני כן פי' דמביא ראי' מתו"כ דמפורש כן דבהמה טמאה אינה טעונה העמדה והערכה וה"ג שם גבי ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן דמיירי בבהמה טהורה ופסולי המוקדשין דנעשה בע"מ דכתיב שם דטעון העמדה והערכה וגרסינן שם טמאה לפיכך קרא אותה טמאה לרבות את המתה ר"ל כשהקדיש מעיקרא המתה דיש לה פדי' כמו בהמה טמאה דיש לה פדי' יכול אפילו אמר הר"ז הקדש ומתה ת"ל והעמיד והעריך מניין לרבות את זה ולהוציא את זה אחר שריבה הכתוב ומיעט הרי אנו למדין אותה מבהמה טמאה ר"ל מן קרא אחרינא כדגרסינן כאן ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך דהתם לא כתיב העמדה והערכה מה בהמה טמאה מיוחדת ששוות שעת פדיונה לשעת הקדישה פי' דהיתה טמא בחיים בשעת הקדש ובשעת פדיון ג"כ דהוא בשעת מיתה דהא אסורה בחייה ובמותה אף אני ארבה את המתה ר"ל דהקדיש מתה דשוות שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא אני את שאמר הר"ז הקדש ומתהשלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה הרי קמן מפורש דבבהמה טמאה לא בעי העמדה והערכה. א"ר יוסי מתניתא אמרה כן חמורה מועלין בה ובחלבה וחלב לאו כמתה הוא כיון שנחלב ופירש ממנה כמתה היא וכל שיש לו פדיון מועלין בו וכל שאין לו פדיון אין מועלין בו [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] וכיון דמועלין ע"כ דיש לו פדיון הרי מוכח דבבהמה טמאה לא טעון העמדה והערכה אין תיפתרינה לשם הילכות מיתה פי' דאם תרצה לומר דמתניתין מיירי בהקדיש חלב פרוש מן החמור לכתחלה ואתא לאשמעינן דיש מעילה ופדיון בהקדיש מתה ומשום הלכות הקדיש מתה אתא המתניתין הזה לאשמעינן זה אין את יכול דא"כ ל"ל למינקט חמורה הי"ל למינקט רק חלב חמורה לבד אלא ודאי דלאו משום הילכות זה אתא לאשמעינן אלא משום הלכות דחלבה כגופה דמיא כמו דם דמועלין בו ולא הוי כפרש עיי"ש במס' מעילה דף י"ב ע"ב עיי"ש ע"ז אר"ח קומי ר"מ תיפתר כר"ש דס"ל דקדשי בדה"ב אין טעונין העמדה והערכה א"ל אין כר"ש ל"ל לאשמעינן האי דינא בחמור נתני האי דינא אף בבהמה דקמ"ל בחלב דמועלין בה אע"ג דהקדיש רק הבהמה א"ו דתפס חמורה משום דבבהמה טהורה טעון העמדה והערכה וחלב חשיב כמתה אך בחמור דהוי בהמה טמאה לא בעי העמדה והערכה: