קריאה במקור

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אר"ח וקשיא על דב"ש מה בינה לחמשה שקין בגורן אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה. משום דס"ל דב"ש וב"ה פליגי בכל הג' דברים אם פתח לאחר שגפן לב"ש קנה מעשר כבר ואינו מועיל מה שיפתח אלא א"כ יערה לגת ולב"ה א"צ לערות ואם פתח לאחר שגפן לב"ה חוזרים ועולות בא' ומאה ולב"ש לא מהני עד שיערה לגת וכן אם פתח לאחר שגפן לב"ה תורמין ומעשרין מזה על זה ולב"ש אין תורמין מזע"ז עד שיערה לגת ע"ז פריך לב"ש למה אין תורמין ומעשרין מזה על זה למה גרע מחמשה שקין בגורן דתורמין ומעשרין מזה על זה והא מפתח לא גרע מחמשה שקין בגורן כיון שפתחן והכי נאמר דב"ש פליגי כל עיקר אפילו על עד שלא גפן דתנינן תורם מאחת על הכל הכי גם ע"ז פליגי ב"ש דהא כיון דפתח למה לא הוי כחמשה שקין בגורן ולמה לא יהי' כבתחלה הכי נתקדש על זה בתמי' בשלמא על בבא הראשון דמשגפן קרא שם קנה מעשר שפיר ס"ל לב"ש דלא מהני מה שיפתח אח"כ דליפקע קדושת מעשר בלא חילול מהקנקנים כיון שכבר נתקדש והיין בתוכו ולא מהני וכן בבא אמצעית דבנתערבו משגפן לא מהני אח"כ הפתיחה כיון שכבר נתקדש בכ"ש כדאיתא במתניתין משגפן מקדשות בכ"ש וכבר חל איסור עליהן כיון שגפן מעיקרא אחשבי' שישאר בו דכל עיקר החילוק שבין גפן או לא הוא מבואר בס' משנה ראשונה דבשגפן גלי אדעתי' דיקיימו בכלי זה ואחשבי' אבל בלא גפן דעתו לערותו בכלים קטנים וע"כ כשגפן ואחשבי' אפי' אם יפתח אח"כ גלי אדעתי' כבר דאחשבי' ולא מהני אח"כ הפתיחה אבל על בבא דסיפא קשה למה לא מהני לב"ש לתרום מאחד על הכל הכי שייך בזה דכבר חלה הקדושה ומסיק הגמ' דבהני תלתא בבא דמתניתין לא פליגי ב"ש וב"ה בכל הג' בבות ולא נחלקו רק בשתים ונחלקו בזה ריב"ל ור' בא דריב"ל ס"ל על הראשה הושווה וכן איתא לשון זה בירושלמי בונמס' סוכה פ"ב ה"ז ובט"ס נדפס הושבה בבי"ת וצ"ל בוא"ו א"נ הכל אחד ונתחלפו באותיות בומ"ף פי' כמו דנחלקו שם במס' סוכה וקאמרינן שם דלמצוה הושווה ר"ל דשניהם שוים בזה ודכוותי' בש"ס דילן גבי פלוגתא דב"ש וב"ה היום הוחלקו ולמחר הושווה רק דבבבלי גרסינן הושוו בלא ה"א לבסוף ובירושלמי גרסינן הושווה בה"א לבסוף כמו במס' סוכה הנ"ל ובכאן וה"נ הפי' הושווה דבזה שניהם שוין ריב"ל ס"ל על בבא הראשונה הושווה דאף ב"ה לא נחלקו אלא אתרתי בבא בתרייתא אבל על בבא הראשונה הושווה דאף ב"ה ס"ל כיון דכבר נתקדש הקנקן בקדושת מעשר לא נפיק לחולין בפתיחה אף שהניחו אח"כ פתוח ימים רבים ור' בא אמר דהושווה על האחרונה כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק דבמקום השניה גרס האחרונה ר"ל דס"ל לר' בא דלא פליגי ב"ש אב"ה רק אתרתי בבא קמייתא אבל על בבא האחרונה הושווה ב"ש לב"ה דכיוון דפתח תורמין ומעשרין מזה על זה דלא גרע מחמשה שקין בגורן דהא לא שייך דנתקדש ע"ז מעיקרא א"נ דר' בא ס"ל דאף בהאחרונה הושווה. אח"כ מצאתי הסברא הזאת בס' משנה ראשונה שכתב דבבבא דרישא לא פליגי כיון שכבר נתקדש ובמציעתא שייך הפלוגתא ועיי"ש ועי' במס' בכורים פ"ב ה"ב דגרסינן שם ג"כ למעשר הושבה וגירסת השנו"א ז"ל הושווה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 23c23190a308eb4cbdc2a2ff6d89b379ef0fdc8c1ddc4e7b64eaf1801971fe7b