חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 3

תני בר קפרא כו' וקשיא דבר קפרא על דב"ש דבש"א הכל יפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא ד"ת הוא ומשני שלא יהו אומרים ראינו מע"ש שנכנס ויצא. פי' כיון דבשעה שנכנס הי' טהור יהיו אומרים ראינו מע"ש שנכנס ויצא אבל אם בשעת כניסה הי' טמא לא שייך הגזירה דהא בשעה שנכנס טמא הי' ובשעה שנכנס נכנס על פדי'. ר' יעקב דרומייא בעי קומי ר' יוסי מעתה לא יפדה שלא יהו אומרים ראינו מע"ש שנכנס לירושלים ונפדה כיון דנכנס בטהרה לא נכנס על פדי' ואת אמרת דאזלינן בתר שעת הכניסה וא"כ נגזור נמי דיהו אומרים דראינו מע"ש נכנס בשעת כניסה טהור ונפדה ומשני קול יוצא ליוצא ואין קול יוצא לפדיון ופריך הגמ' ומה בין בחוץ בין בפנים פי' דהגמ' לא ניחא לי' בהאי תירוצא דמשום גזירה דא"כ מה נ"מ בין בחוץ בין בפנים ומאי אולמי' דהכניסה מהוצאה מאי חזית דאזיל בתר שעת כניסה דאי משום גזירה אפילו כשנכנס טמא נמי נגזור ומהכ"ת נימא דהטומאה דבחוץ ידוע ומהטומאה שלו בפנים אינו ידוע ומשני תירוצא אחרינא בשעה שנטמא בפנים מחיצה תופסתו פי' דלאו משום גזירה אלא דאם נטמא בחוץ לא תופסתו כלל המחיצה וכאילו לא נכנס אבל כשנכנס טהור ונטמא אח"כ א"כ כבר תופסתו המחיצה בפנים ולא מהני הטומאה רק לענין פדיון מגזה"כ אבל ליציאה לא מהני דכבר תופסתו מחיצה והשתא פריך על דב"ה מה בין ולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא מדבריהן הוא פי' בשנו"א ז"ל כיון דמדאורייתא טהור א"כ תפסתו מחיצה אף דמחיצה לקלוט הוא ג"כ מדרבנן היינו דווקא לענין דלא מהני פדיון לאחר היציאה כשהוא בחוץ אבל בשעה שהוא בפנים פשיטא דלא חל הפדיון על מע"ש טהור והכא עושה מעשה הפדיון בירושלים ומשני כשהכניסן ע"מ שלא תתפשנו מחיצה פי' כיון דנטמא מעיקרא הכניסו ע"מ שלא תתפשנו מחיצה ומהני תנאי בזה ע"ז אר"ז הדא אמרה מע"ש טהור שהכניסו ע"מ שלא תתפשנו מחיצה אין מחיצה תופשתו וס"ל לר"ז דה"ה בטהור. ר' יונה בעי טהור הוא ד"ת ואת אמר הכין אלא כיני עבר ופדאו פדוי פי' דבטהור אם עבר ופדה כשהתנה מהני ע"כ בטמא מהני לכתחלה כן הוא גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וכן הוא הפי' וכן מובן בשנו"א ז"ל והא דגרסינן ר' יעקב דרומייא בעי קומי ר' יוסי עד ואין קול יוצא לפדיון מוקף בסוגר מהגר"א ז"ל והאי דר' יעקב דרומייא גרס לעיל כמו שמסודר בדברינו: