שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 13

טוב מזה ומזה שלא תדור. פיר"ת דה"ל למכתב טוב אשר לא תדור משתדור ואנא ידענא משתדור ולא תשלם אלא לגלויי משחתדור שכדרך הנודרים קאמר שנודרין ע"כ ברא"ש ובתו' ריש חולין. ותימא לי אדרבה אי לא הוה כתיב אלא משתדור לחוד טפי הוה משמע דאנודר ומשלם קאי דכתיב ברישא דקרא אשר תדור שלם ועליה קאמר טוב אשר לא תדור משתדור אבל לפי' בקונט' ניחא דהאי ולא תשלם טעמא קאמר וצ"ע:

כיצד הוא עושה וכו'. משמע ר"מ הוא דקאמר הכי וקשה כיון דבאומר הרי זו איירי א"כ ה"ל למימר טוב מזה ומזה נודר ומשלם וכ"ה בבבלי בפרקין דף י' ע"א וי"ל דלר"י הוא דקאמר כיון דאסור לידור כיצד הוא עושה מביא כבשתו לעזרה ואינו נודר אלא נודב ואומר הרי זו. והרשב"א ריש חולין מייתי תוספתא דתני רי"א טוב מזה ומזה מביא כבשתו לעזרה וסומך עליה ושוחט מיהו כתב שם דהיינו נודב דמתרץ התם בנדרים. משמע דר"מ הוא דקאמר הכי דבבבלי מהפך דר"מ לר"י ודר"י לר"מ. עוד כתב שם בשם הרמב"ן דלכ"ע במביא כבשתו לעזרה שהוא מותר ור"מ ור"י משמעות דורשין איכא בינייהו ע"כ ותימא מדקאמר מתני' דר"י משמע דלא כר"מ ש"מ דר"מ אפי' בכה"ג אוסר ובבבלי דף י' קאמר ואב"א ר"י וכו' ור"י לטעמי' דקאמר אדם מביא כבשתו וכו' משמע דר"מ פליג עליה אף בהא וכ"כ הר"ן שם וצ"ל דסובר הרמב"ן הא דמשני ואב"א אפי' תימא ר"י וכו' לא נייד' מאוקימתא קמייתא אלא ה"ק דאף כר"י אתיא ולא פליג אלא דר"מ מפרש נודר דקרא נדר ממש ור"י מפרש נודר דקרא נדבה וכמ"ש הרא"ש ודלא כמ"ש הר"ן בד"ה תני נודב ומקיים דר"י דריש לקרא כר"מ טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר מיהו בהא פליג אר"מ דלר"מ נקט קרא נודר וה"ה נודב ולר"י דוקא נודר אבל נודב טוב מזה ומזה ע"כ ופירושו דחוק דא"כ טוב מזה ומזה דנקט ר"י לא קאי אקרא וע"ק מדמייתי הירושלמי בדברי ר"מ שהן דברי ר"י דבבלי קר' דנדרו ושלמו וכו' משמע דאקרא קאי ר"י וצ"ע: