שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 1

א"כ אין נדרים. גירסת הרא"ש והר"ן אמרו לו א"כ איך נדרים ויתבאר בסמוך. וכתבו הרא"ש והר"ן בכבוד המקום היינו שמזכיר לו כבוד המקום ואז ודאי משקר וכן משמע בסוגיין. והב"ח סי' רכ"ח סי"ג כתב שהב"י אגב שיטפיה כתב כן בשם הרא"ש שלא נמצא בדבריו. ונהפוך הוא שהוא אגב שיטפי' לא עיין ברא"ש שמפורש כן בדבריו. והט"ז שם סקי"ג פ' שיש לחלק בין עבירות שאדם מורגל בהם כהאי דלא תקום וכו' ובין עבירות שאינן מצוי' כל כך ע"ש. וקשה הא בבבלי דף כ"ב ע"א ס"ד דפתחינן ברישא דר' נתן דבסמוך לפי שאין העבירה גדולה כל כך לא יתבייש לומר האמת. אע"ג שאינו מצוי שיבנ' אדם במה בפעת איסור הבמות. וכ"ש לפי מאי דפי' הר"ן וכ"מ בסוגיין דכבונה במה לע"ז הוא ואביי קאמר התם דפתחינן ברישא דר"נ ומסתמא לא פליג אמתני'. אלא ודאי הכל תלוי בחומר הדבר. וע"כ לומר כן דלדבריו ל"ל לש"ס למיחשב התם לא פתחינן בדר' ינאי ובדרבב"ח ובדר"נ והעתיקו הפוסקים כולן הל"ל כללא לא פתחי' בעביר' שבני אדם רגילין בהן ולפמ"ש ניחא דקמ"ל דאלו עבירוח חמורו' הן בעיני העם. אך הא קשיא למה לא כתב הטור דלא פתחינן בהא דשמואל דאמר אע"פ שמקיימו נקרא רשע והרא"ש הביאו בפסקיו וברמזי'. וא"ל שזה נכלל במ"ש דאין פותחין בכבוד המקום לומר אלו ידעת שאתה עושה עבירה בנדרך ר"ל אפי' אתה מקיימו נקראת רשע. דא"כ קשה מאי קמ"ל בבבלי שם דלא פתחינן בהא דשמואל הא מתניתין היא דאין פותחין בכבוד המקום וי"ל: