הכל מודין בכבוד רבו וכו'. וקשה א"כ למה פליג ר"א בכבוד אביו ואמו הא הוקש כבודם לכבוד המקום וה"ה לענין מורא כמ"ש תוס' בב"מ דף ל"ב בד"ה כבד וכו' איש אמו ואביו תיראו וכתיב את ה' אלהיך תירא ע"כ. והטי"ד סי' רכ"ח כ' אין פותחין בכבוד אביו שאין אדם חציף וכו' ומה"ט נמי אין פותחין בכבוד רבו. משמע דשניהם שוין. ולפ"ז בדברים שבינו לבין רבו פותחין. וליתא כיון דרבו דמיא לכבוד המקום אפי' בדברי' שבינו לבין רבו אין פותחין. ואפשר לחלק דוקא דבר שבינו לבין המקום אין פותחין בכבוד המקום שזה נמנע שאין תועלת למקום ב"ה בעשיית המצות וכדאמרינן בסמוך וכ"כ הרא"ש בפסקיו משא"כ ברבו. אך בסוגיין משמע דאין לחלק וכי היכא דבכבוד המקום מספקא לן ה"ה בכבוד רבו ואזלינן לחומרא ולפמ"ש בקונט' דאיפשיט' בעיין אפשר דלא דמיין. וצ"ע להלכה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897