שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 3

מתניתא פליגי על איסי וכו'. וקשה דלמא התם לאו משום נדר זריזין הוא אלא כדקתני טעמא במתני' שאומר לו הריני כאלו התקבלתי לפיכך אינו נדר משא"כ בארבעה נדרים דמתני' וי"ל מ"מ למ"ד נדרי זרוזין צריך שאלה לחכם גם זה צריך שאלה דמאי דקאמר הריני וכו' אינו אלא פתח. ועיין ברא"ש בפירושו דף כ"ד:

אף זה יכול וכו'. ק"ק למה לא פריך מרישא דמתני' דהתם קונם שאיני נהנה לך וכו' ה"ז יכול להתיר נדרו שלא ע"פ חכם ואפשר כיון דברישא אמר כלום עשית מפני כבודי זהו כבודי ה"ל כאלו קיים נדרו:

בשאינן מעמידים וכו'. כפי' בקונט' כ"כ הר"ן. וא"ת הא דאמר ר' יודן שאלו הי' וכו' דמשמע שמביא ראי' לדברי ר"ז וכפי' הר"ן שניהם אמרו דבר א' וי"ל דה"ק ר' יודן כי היכא באומר לשני לוקחים שאח' אומר בשלשה וכו' דסברא נותנת שלא אמר לו אלא לזרוזי ובטל נמי לגבי האומר בשקל ה"נ באומר לשני לוקחי' שוין וכדאמר ר"ז דבטל לשניהם א"נ ר' יודן אמר מדברי ר"ז שמעינן שאלו הי' אומר וכו' שנותנו בשני' וכ"ש הוא וכמ"ש. והטי"ד כתב בריש סי' רל"ד פי' הירושלמי ודוקא בשאין מעמידים דבריהם אלא שניהם נתרצו בשלשה דינרים אבל אם לא נתרצו אלא זה בסלע וזה בשקל ונתבטל המקח ודאי לנדר גמור נתכוון וחל הנדר וכל מי שיעבור על נדרו הרי חילל דבריו ואם א' העמיד דברו והשני לא העמיד מתוך שנתבטל לא' נתבטל גם לשני וכל זה מיירי בסתם אבל באומר שלנדר גמור נתכוון הוי נדר ע"כ. הנה מדברי הרא"ש נראה דמפרש לירושלמי כפי' הר"ן. דמ"ש בשם הרא"מ ואם יאמר שלא נתכוון לזרז אלא לנדר גמור הרי פיו ולבו שוין זהו פירוש דברי הירושלמי ודלא כמו שהבין הטור דמלתא באנפי נפשה היא וכ"נ ממ"ש הרא"ש אמתני' נדרי הבאי כאן במעמידין פי' שמעמיד דבריו. ואומר שלא כיון להבאי. אלא שראה ממש. ואני תמה על הרשב"א שגם הוא פי' בנדרי הבאי כאן במעמיד כפי' הרא"ש למה פי' כאן בענין אחר. ועיין בטור סי' רל"ט מיהו יש לחלק. והרשב"א בחידושיו פירשו כמ"ש הטור. וקשה למה יהא נדרו של המעמיד בטל מפני שהאחר לא העמיד בחר כוונתו אזלינן וכוונתו להעמיד היה. גם בסמוך דקאמר דו פתר במעמידין נראה דפי' הר"ן עיקר וכ"מ לקמן הלכה ב'. וע"ק לדברי הטור שכ' מעמיד פירושו שנתבטל המקח באותו מעמד וכ"כ הרשב"א א"כ מאי קאמר אם א' העמיד דבריו והשני לא העמיד איך אפשר שהאחד העמיד והשני לא העמיד הרי אם נתבטל המעמד שניהם העמידו ואם לא נתבטל המעמד הרי שניהם לא העמידו וא"ל דכוונתו אם האחד העמיד היינו שקיבל או שנתן כפי הנדר דא"כ מאי קאמר מתוך שנתבטל וכו'. הא קיים נדרו וצ"ע: