שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 5

אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת. פשטא דלישנא משמע אפי' לשם תענית מותר עד שש שעות. וכן נראה מדברי רש"י בתעני' דף כ"ה מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בזמן סעודה. מיהו ברש"י בעירובין דף מ"א מפורש בהיפך שכתב אבל בשבת שאסור להתענות בו קצת לשום תענית ע"כ וכ"כ המג"א. אך י"ל דהתם בעירובין איירי שכבר צם עד הערב הלכך אותו מקצת מיקרי תענית אבל קודם חצות אע"ג שעושה לשם תענית אינו כלום שאין שם תענית חל עליו כלל. וכ"נ מדמייתי רבי יוסי ראיה ממתני' דהיו מתענין וכו' משמע דהכא נמי ביושב ומתענה בשבת לשם תענית איירי ונראה הא דאמר בסמוך מלתיה דר"י אמרה מתענין לשעות פליג אהא דאריב"ח אסור לאדם להתענות בשבת עד ו' שעות דמשמע הא קודם שש שעות מותר אפי' לשם תענית דקסבר אין מתענין לשעות. ובהכי ניחא דלא פליגי הבבלי והירושלמי. דבבלי בתענית דף י"ב אר"ח הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום כל אותו היום וליכא מאן דפליג עליה דר"ח כריב"ח ס"ל. ודלא כמ"ש הרא"ש שם בתעני' דפליגי הבבלי וירוש'. ודחק לחלק ע"ש. ובזה נ"ל ליישב דברי הרמב"ם פ"ק מה' תענית וכן אם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום ה"ז תענית שעות וכ' הה"מ שדבריו הן מן התמיהין ע"ש. ולפמ"ש ניחא שסמכו על הירושלמי דמעשה רב והא דמשני בבבלי שם אהא דאר"י אהא בתעני' עד שאבא לביתי דלשמוטי מבי נשיאה הוא דעביד דיחויא בעלמא הוא כדמוכח בסוגיין וליתא לדר"ח. ולכך השמיע הרי"ף מימרא דר"ח. ומה שיש לדקדק עוד בדברי רש"י והרא"ש שם בתענית עיין בחידושי שם: