באומר אי אפשי ליתן מתנות כל עיקר ותימא איך יטלו בע"כ הא תנן ריש תרומות התורם שאילו שלו אין תרומתו תרומה. וליכא לאוקמי בשכבר הפרי' א"כ יש לו בהן טובת הנא' ועוד הא דקיי"ל מתנו' כהונה ממון שאין לו תובעי' הוא אמאי כיון שאומר שאינה רוצה ליתן יכולים ליטול בע"כ. וי"ל דאיירי בשכבר הפריש אלא שקודם שנדר כבר אמר שהוא אינו רוצה ליתן אותם רק שלוחו יתנם לכל מי שירצה א"כ אין בהן טוב' הנאה. אך קשה למה ליה באומר וכו' הא אפילו לא אמר נמי שהרי אינו יכול ליתנם לאדם אחר חוץ מכהנים ממילא צריך להניחם עד שיאבדו ואין לו בהן טובת הנאה וכ"ה בבבלי דף פ"ה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897