המקדש בתרומות ומעשרות וכו'. כתב הרמב"ם פ"ה מה"א דטובת הנאה אינו ממון. ובפ"ז מה"נ פסק דכהנים ולוים אלו לא יטלו ש"מ דסובר טובת הנאה ממון ותירצו דקונמות חמירי דאפילו וויתור אסור במודר הנאה ע"ש בכ"מ. וקשה א"כ מאי פריך הש"ס מהמקדש על ר"י דלמא ר"י לא קאמר אלא בקונמות וא"ל ר"י סתמא קאמר דמשמע בכ"מ אין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה. עדיין קשיא מאי קאריב"ח תדע לך שהוא בן. מאי ראי' מקונמות דלמא שאני קונמות דחמירי וא"ל א"כ כהנים ולוים אפילו בע"כ לא יטלו בקונמות י"ל כשנוטלי' בע"כ ליכא טובת הנאה וי"ל:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 3 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897