פשיטא הדא מילתא וכו'. בבבלי מיבעי' ליה אם היפר הבעל ולא האב אי לוקה ופשיט דאינו לוקה מדקאמרי ב"ה דהאב מיקלש קליש ה"ה בארוס ע"ש. וקשה מאי מדמי ארוס לאב שאני אב דאם מת הבעל מתרוקן לו הרשות וי"ל קסבר הבבלי כיון דאם לא מת סופה להנשא ומתבטל רשות האב לגמרי א"כ רשות שניהן שוה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מיתה כהפרה היא. בקונט' הגהתי מיתה כהקמה היא. וא"ת הא תנן לקמן אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ואס"ד מיתה כהקמה דמי ארוס אחרון מי מצי מיפר נדרים דאוקים ראשון וי"ל דאיכא לחלק ביי מיתה לגירושין ודוחק. ועיי' בבבלי דף ע"ב:
מתני' אמרה כן אביה וכו'. וקשה מנ"ל דמתני' איירי בשהפר האב ואח"כ נתגרשה דלמא בשלא הפר איירי מתני' אבל בהפר האב דמיקלש קליש לנדרה אין בהנשאר כח להוריש לארוס האחרון. ודוחק לומר דאתיא כמ"ד בסמוך יש מיתה בהפרה והאב מיגז גייז א"כ לעולם יכול להוריש האחרון וי"ל אע"ג דאיקלש לנדרא כיון דהארוס האחרון כרעיה דהראשון הוא מצי להפר ועיין בר"ן ורא"ש דף ע"א:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897