קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
הוון בעי מימר בשלא הפר האב וכו'. עיי' בקונט'. וא"ת כשהארוס מיפר חלקו מאי נתרוקן רשות לבעל דקאמר וי"ל דה"ק אף שמת האב לא נתבטל רשותו וא"ת ק"ו הוא למה בשלא היפר האב לא נתרוקן רשות לבעל כ"ש כשהפר האב דאיקלש נדרא וי"ל קסברי האב מיגז גייז וכיון דכבר נתבטל המחצ' אמרי' נתרוקן רשות לבעל:
2
הדא אמרה אפילו לא היפר האב וכו'. עיי' בקונט'. וא"ת דלמא לכך צריך הבעל להפר עד שלא תכנס לרשותו שאין הבעל מיפר בקודמין דכתיב ואם בית אישה נדרה וי"ל דלא מוקמי' קרא אלא שאין הבעל יכול להפר לחוד בקודמין אבל הכא שכבר היפר האב אס"ד בשהפר האב ומת נתרוקן רשות לארוס כ"ש לבעל ממש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897