שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 6 · הלכה 8 · Segment 5

אימתי הביאו לאחר העומר שנא' תן לעם ויאכלו. וקשה איך מוכח מכאן שהיה לאחר העומר וי"ל מדקאמר תן לעם ולא פירש למי ובבבלי מפורש שאמר ליתן הלחם לתלמידים וצריך טעם למה קרא אותן עם אלא ודאי על הכהנים קאמר שנקראו עם קדושיך וה"ק תחלה תן לעם שהם הכהנים שיקריבו העומר ואח"כ יאכלו התלמידים:

מפני מה לא עיברה אלישע וכו'. וקשה מנ"ל שמפני שני רעבון לא עברה דלמא היה השנה במוצאי שביעית ואין מעברין את השנה במוצאי שביעית כדתני בברייתא בסמוך וי"ל הא דאין מעברין במוצאי שביעית לא שמעינן אלא מדאין מעברין בשני רעבון ומוצאי שביעית כשני רעבון דמי וכמ"ש הטעם בקונט' לפי שכלה הישן ומאריכין עליהן איסור חדש. וא"ת שמא לא היתה התקופה חסירה ותניא בבבלי סנהד' דף י"ב ע"ב אין מעברין את השנה אא"כ היתה התקופה חסרה רובה של חדש וכו' ע"ש וי"ל דה"ק אין מעברין השנה על התקופה אא"כ וכו' וכ"פ רש"י אבל על אביב ופירות אילן מעברין אע"פ שאין התקופה חסרה. ותוס' כתבו וא"ת מנ"ל דראוי' היתה להתעבר דלמא אביב הוא דלא הוה אבל פירות האילן ותקופה הוו כתיקונ' ואמרי' דעל א' מהן אין מעברין וי"ל מסתמא כיון דבעל שלישה לא ביכרה אלא מין אחד אף פירות אילן לא הוו ע"כ. וקשה מאי ראיה תבואה לפירות האילן דלמא מפני עצירת גשמים לא ביכרה התבואה ותנן פ"ג דתעני' ירדו לאילן אבל לא לצמחי' מתריעין עליהן הרי דאפשר שאין תבואה מתבכרת ופירות האילן טובות ונראה דקסבר ר"מ אפי' על אחד מהן מעברין ופליג אברייתא דאין מעברין אלא אשנים מהם. וזהו דעת הרמב"ם שכתב פ"ד מה' קה"ח יראה לי שזה שאמרו אין מעברין בשני רעבון ובשביעית וכו' אבל אם היתה השנה ראוי' להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן לעולם מעברין וכ' בהשגו' הא מילתא ליתא דבהדיא תניא רמ"א ואיש בא וגו' והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן ולא עיברה מפני שנת רעבון ע"כ ולפמ"ש ניחא דע"כ הך ברייתא דלא כהלכתא ובאמת לא היה שם אלא אביב ולכך לא עיברה. ובזה י"ל גם מה שהשיג הרמ"ה ברפ"ד אמ"ש הרמב"ם דעל התקופה לחוד' מעברין דהרמב"ם פוסק כרשב"ג דאמר על התקופ' מעברין והא דלא פסק כת"ק דבתקופה ודאי ר"מ ורשב"ג בחדא שיטתא קיימי וכמ"ש: