וכי מתים היו וכו' אלא שירדו מנכסיהם. וקשה הא אמרי' בסמוך דעניות לאו נולד הוא שהעניות מצוי' וע"ק למה ליה למידק וכי מתים היו אדרבה אם נאמר מתו ממש טפי איכא למידק דפותחין בנולד דמיתה לא שכיחא לכך נראה דה"ג ורבנין וכי מתים היו וה"פ דפריך לרבנן ונילף ממשה ומשני וכי מתים היו וכו' אלא שירדו מנכסיהם א"כ ליכא למילף מהתם דעניות מצוי' ולאו כנולד הוא. וכתב הר"ן דליכא למימר שנעשו סומין או מצורעין שאף הן חשובין כמתים דהא כתי' במחלקתו של קרח העיני האנשים ההם תנקר וכתיב בקרב המחנה ומצורע טעון שילוח ע"ש. וקשה דלמא באותו זמן היו סומין ומצורעין ונתרפאו אח"כ בדרך הטבע ונראה דסומין ומצורעין ליכא למימר דלאו פתח הוא שהרי איכא למיחש אולי נתרפאו כאשר הי' באמת לפי סברא זו אבל אחרי שנתבזו בעניות ליכא למיחש מידי:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897