מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 3

אין מציתין את האור באישת קנים וכו' הרמב"ם הביא להאי תוספתא בפ"א ופסק כהת"ק וכן באילן סרק פסק שם כהת"ק דאיך נוטעין אפי' אילן סרק וכן בההיא תני אבא שאול לא פסיק כוותיה משום דברייתא דמ"ק (דף ג) פלוגא עליה דקתני ולא מפסגין באילן ופי' הוא ז"ל דאין קוצצין הוא כדשמעינן בעלמא דפסיגה ל' קיצוץ וחתיכה הוא ויבתר אותם בתוך ת"י ופסיג יתיה ואפי' אין הקצינה בקרדום אלא בגרירה משמע דאסור. וההיא דאין בודקין את הזרעים וכו' תוספתא היא בסוף פ"ק ואיפכא גריס התם אין בודקין את הזרעים בגללים אבל בודקין אותן באדמה ובעציץ וטעות הוא דאיפכא מסתברא כדפרישית בפנים ולפיכך פסק שם כגי' הש"ס שהיא עיקרית וכן בהא דגריס התם בסיפא ומשיירין משביעי' למוצאי שביעית נוסחא דטעות הוא דלמה לא ישייר הזרעים לזורען למוצאי שביעית ומאי קמ"ל והראב"ד שם בהשגה שהביא לנוסחת התוספתא ואם היה תופס לנוסחא זו מפני מה לא השיג בההיא דאין בודקין אלא דגם זה טעות דמוכח הוא דשורין קמ"ל דאף שהוא כמכין לשביעית ועושה פעולה להזרעים אפ"ה מותר מאחר שאינה עבודה בגוף הקרקע בשביעית. וכן גריס התם ומקיימין את העלויים שבגג והראב"ד העתיק העלים שבגג אבל אין לו פירוש והעילויים או האלווים כנוסח' דהכא האלווי היא פרי כמו שהבאתי בפנים וכן פירש"י ז"ל בחולין (דף יב) האלון פרי שקורין גלאנ"ץ וקמ"ל דאף שהוא נשמר בשמטמינו בעפר בראש הגג מותר דכללא הוא דכל לאברויי הוא דאסור בשביעית וכל לסתומי ולקיומי משום פסידא מותר כדאמרינן במ"ק שם וההיא דסוקרין וכו' מביא הרמב"ם שם ושארי הדינים מבוארין המה: