משלשה ועד תשעה היא מתניתא. נראה דאבית סאה קאמר וטעמא דהך מילתא דלמד הש"ס מהא דאמר לעיל סוף פ"ב דמטע עשר אילנות לבית סאה רבנן עבדין לון כרצופין וא"כ כשהן עשר לבית סאה למיעקר לעצים קיימי ומסתברא דבכה"ג אפי' נטל שלשה זה בצד זה לאו כמחליק הוא דמכיון דלמיעקר קיימי לא נתכוין בקציצתן אלא לעצים ויליף לה משום דבכל מקום אמרינן שלשה אילנות לבית סאה ובנטיעות הרכות הוא דאמרינן ממטע עשרה לבית סאה כדתנן בפ"ק לענין תוספ' שביעית והרמב"ם שהביא לדינא דמתני' בהלכה י"ח שם לא ביאר מהאי אוקימתא דהש"ס כלום ואפשר דדעתו ז"ל היה מכיון דההיא דפ"ק הל"מ היא ואין למדין ממנה לשארי דינים והכא במתני' סתמא קתני משמע דכל שהוא מחליק ג' זה בצד זה או יותר הדין בהם שיגום ולא ישרש ואפי' יש כמה וכמה אילנות בהשדה פגין מהו לעשות מהן מלוגמא וכו'. וכיון דבעיא דלא איפשטא היא נקטינן לחומרא ולפיכך סתם וכתב הרמב"ם ז"ל בזה בפ"ה הל' י"א כל המשנה כלל גדול אמרו בפירות שביעית כל שהיא מיוחד למאכל אדם כגון חטים תאנים וענבים וכיוצא בהן אין עושין ממנו מלוגמא ועוד דלשון מיוחד משמע שהוא עומד לכך ופגין נמי עומדין למאכל אדם כשיתבשלו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765