מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות. מהו שיהא מותר לעשות אשפה על פתח חצירו וכו' למאי דמסיק ר' חנינא א"כ מדינא שרי וכך הוא מדויק ל' הרמב"ם ז"ל שכתב בריש פ"ב מהל' שמיטה לא יוציא אדם זבלים מתוך חצרו ויתן בתוך שדהו בשביעית דמשמע דאינו אסור אלא ליתן בתוך שדהו אבל על פתח חצירו לית ביה מפני מראית העין ומאי דפריך מעתה אפי' משפסקו עובדי עבודה יהא אסור מפני מראית העין וכו' והוכרח לשנויי יודעין הן בני עירו וכו' היינו למאי דקאמר מעיקרא דאסר לי' ר' חייא בר בא לסילני וא"כ חוששין אנו מפני מראית העין אפי' בכה"ג אבל למסקנת ר' חנינא דשרא ליה ואין חוששין לכלום גם בשפסקו עובדי עבודה אין אנו חוששין שיהו אומרים לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא ולפיכך סתם הרמב"ם דבריו בדין הזה וכתב שם דמשיעבור זמן המזבלין לעבודת הארץ יש לו להוציא ולהעמיד ממנו אשפה ואף שאין אנו יודעין אם יש לו בית השלחין או לא אין בכך כלום:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765