נחשדו להיות מלקטין בטיבה וכו'. הרי דתקנה הראשונה היתה שיהיו מלקטין זה מתוך של זה את הכל בין גסין ובין דקין דאלת"ה א"כ אמאי חששו כשנחשדו להיות מלקטין בטובה ומה בכך אם לא היו מלקטין כ"א את הגס הגס הרי אין כאן תיקון שדה כלל והשתא למאי דמסיק ר' זעירא דתקנה ראשונה מתקיימת א"כ מותר ללקט מתוך של חבירו את הכל ואף מתוך שדהו מותר כשהדבר מוכיח שאינו מלקט אלא לצורך בהמתו ולצורך כירתו כדקאמר היתה בהמתו שם וכו' וכ"פ הרמב"ם שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a702340066f1feaa59156e1f58d3738aea082ec6c4bb6f0e1bf587f6a8c7c765