כסא רחמים על מסכת סופרים · פרק 5 · הלכה 2

את השם וכתב יהודה כצ"ל פי' שהיה צריך לכתוב השם וטעה וכתב יהודה אבל הוא היה בדעתו שכותב שם ונתכוון לקדשו אך טעה וכתב יהודה להכי עושה מדלת וכו':

ונתכוון וכתב את השם אעפ"י שכתב בו דלת כצ"ל פי' שהיה צריך לכתוב יהודה וטעה ונתכוון לכתוב השם וכיוון לקדשו ואחר שכתב אותיות יהו נזכר שיהודה צריך לכתוב וכתב דלת אפ"ה כיון דהוא נתכוון לקדש שם הויה וכתב אותיות ראשונות בכוונה זו לא מהני מ"ש דלת אלא מעכבו וכותב יהודה:

תוספות
הכותב יהודה וכו'. הגהות מיימוניות הביא שתי חלוקות ראשונות מברייתא שלנו בשם רבינו שמחה ז"ל ומרן בבית יוסף סי' רע"ו הביאו בשם הגהות מיימו' בשם רבינו שמחה ופסקו בש"ע שם סי' רע"ו ודברי ההגהות הם פ"א דתפילין ע"ש וק"ק על ההגהות ועל מר"ן בב"י שלא זכרו כי דברי רבינו שמחה הם בריתא שלנו:

וכתב את השם וכו'. הרב נחלת יעקב הגיה דצ"ל וכתב את השם אעפ"י שלא כתבו כלו ר"ל אעפ"י שעדיין לא כתב כל השם כגון שנזכר לאחר שכתב יו"ד ה"י אפ"ה אסור למחוק לפי שכתב אלו שתי אותיות בקדושת השם עכ"ל. ולי הדל נראה להגיה כמו שכתבתי בקונטריס בס"ד ויראה המעיין דטפי עדיף ההגה שהגהתי מכמה פנים בס"ד. ויש להרגיש על רבינו שמחה אמאי לא כתב גם חלוקה זו האחרונה דבריתא שלנו. ואפשר משום דהוא מציאות רחוק שיטעה ובמקום יהודה יכוין לכתוב השם ויקדשהו והן בעודנו כותב יזכור כי היתה יהודה לקדש"ו. ואחר זמן זכיתי ומצאתי לה' שלטי הגבורים סוף פ' שבעות העדות שהביא בריתא שלנו כמו שהגהתי אני בעניי אעפ"י שהטיל בו דלת מעכב וכותב יהודה אחר ע"ש עלץ לבי בה':