כסא רחמים על מסכת סופרים · פרק 5 · הלכה 1

הכותב שני שמות של קדש מקיים כצ"ל וכן הוא בס' האגודה. פי' שהיה לו לכתוב שם קדוש וטעה וכתב שני שמות ונתכוון לקדש שניהם מקיום את הראשון שכתבו כהלכתו: מעכב את האחרון ואית דגרסי ומחטב והוא פי' קודר: רי"א אם הראשון בסוף הדף מעכב כצ"ל ולא כמ"ש בס' אגודה מוחק: את הראשון ומקיים את האחרון דגנאי הוא אם יהיה נקב בראש הדף ומשו"ה קודר הראשון שהוא בסוף הדף: שני שמות של חול בשני תיבות: מוחק את הראשון שלא יהא הפסק בין התיבות וכן הדין בחלוקה ראשונה שהיו שני שמות קדש אם הראשון בראש הדף קודר הראשון וגם בשני תיבות חול אם הראשונה בסוף הדף מוחק ראשונה כמש"ל ובכל בבא נקט חדא:

תוספות
מעכב את האחרון. הרב טורי זהב סי' רע"ו ס"ק ז' הביא ברייתא זו וכתב וז"ל ויש גורסין מחטב ושניהם פירושן לשון קדירה וכן הביא ב"י בשם הר"י אכסנדרני בשם הרמב"ם בתשובה עכ"ל. והרואה יראה בבית יוסף דהר"י אסכנדרני קאי אברייתא שאחר זו והביא הגירסא מחטבו וכותב יהודם אחר ע"ש ולא הזכיר מעכבו כנסחא דקמן ואינו יודע כיצד מעכבו הוא לשון קדירה והרב נחלת יעקב כתב וז"ל ויש גורסיה ומחטב וכ"כ הט"ז סי' רע"ו והוא מלשון קדירת אמנם היא היא שהחי"ת והעי"ן מתחלפות באותיות אחה"ע עכ"ל. ולא ידענא מאי קאמר כי מעכב תינח דהעי"ן מתחלף בחי"ת דמחטב אבל הכף דמעכב איך תתחלף בטית דמחטב ומאי דפשיטא ליה קמיבעיא לי. וראיתי להרב כנסת הגדולה ז"ל סי' רע"ו הגהת ב"י אות כ"ה שכתב ומחטבו נ"ל שהוא הגבהה ורוממות כמו שדרז"ל את ה' האמרת ובו' חטיבה אחת בעולם ופירשו המפרשים האמרת לשון רוממות ולפי זה מחטבו מגביהו מעל הגויל כמו שנהגו הסופרים מורי זקני הרב מהר"י נוצצין בתשו' כ"י עכ"ל. ורש"י פ"ק דחגיגה שם פירש לשון שבח ובפי' החומש פירש לשון הבדלה והביאו מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות וסיים דהוי כמו חוטב עצים ע"ש וזהו לשון מחטבו וכמ"ש הרב ט"ז לשון קדירה ועיין בתשובת הרשב"ץ ח"א סי' קמ"ט: